Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Балкон и уборная

Орах Хаим · симан 355 · лист 4 из 6
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְבִּיהוּ ג׳ הִרְחִיבוּ ד׳, הֲרֵי הֵן כְּמוֹ שֶׁקַּרְקְעִיתָן עוֹלָה עַד כַּאן וּמְחִצּוֹתֵיהֶן מְחִצּוֹת. וְכֵן אִם מִלֵּא קָנִים בְּקַרְקָעִיתָן עַד מְקוֹם רָחְבָּן, הֲרֵי הֵן מְחִצּוֹת כְּשֵׁרוֹת (לְמַעְלָה) אִם יֵשׁ בָּהֶן י׳ מִשָּׁם וּלְמַעְלָה:
חב׳ סְפִינוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם ד׳ טְפָחִים כְּשִׁעוּר כַּרְמְלִית, מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ.
וְאִם הֵם שֶׁל ב׳ בְּנֵי אָדָם, אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לְזוֹ אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ יַחַד. וְאֵין הָעֵרוּב מוֹעִיל אֶלָּא אִם כֵּן הֵן קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, שֶׁאִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, הֲרֵי הֵן יְכוֹלוֹת לָנוּד וּלְהִתְפָּרֵד זוֹ מִזּוֹ וּתְהֵא כַּרְמְלִית מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם, וְאֵין זֶה עֵרוּב רְשֻׁיּוֹת.
וְאִם הָיוּ קְשׁוּרוֹת וְנִפְסְקוּ בְּשַׁבָּת — בָּטֵל הָעֵרוּב, וְאֵין אוֹמְרִים בְּזֶה “שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה”, עַיֵּן סִמָּן שס״ב:
טוְאִם דָּפְנֵי הַסְּפִינָה גְּבוֹהִים י׳ טְפָחִים מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם מִבַּחוּץ, מֻתָּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לְזוֹ אֲפִלּוּ מֻפְלָגוֹת זוֹ מִזּוֹ הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי הוּא מְטַלְטֵל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוּר. וַאֲפִלּוּ הֵן שֶׁל שְׁנַיִם, מֻתָּר בְּלִי עֵרוּב לְהַמַּתִּירִים לְטַלְטֵל דֶּרֶךְ אֲוִיר מְקוֹם פְּטוּר בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ו. וּכְבָר נִתְבָּאֵר שָׁם שֶׁהָעִקָּר כְּהָאוֹסְרִים בְּזֶה:
יבֵּית הַכִּסֵּא שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם, מֻתָּר לִפָּנוֹת בּוֹ עַל יְדֵי מְחִצָּה תְּלוּיָה שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה לְמַטָּה סְבִיבוֹ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּגְזוּזְטְרָא, שֶׁבִּמְחִצָּה זוֹ אוֹמְרִים בָּהּ “גּוּד אַחֵת”, הוֹאִיל וְהִיא עֲשׂוּיָה בִּשְׁבִיל כָּךְ — כְּדֵי לְהַתִּיר לִפָּנוֹת שָׁם בְּשַׁבָּת. אֲבָל בִּמְחִצּוֹת בֵּית הַכִּסֵּא עַצְמָן, הוֹאִיל וְאֵינָן עֲשׂוּיוֹת לְהַתִּיר אֶלָּא לִצְנִיעוּת, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם “גּוּד אַחֵת”,ב לְפִי שֶׁמִּן הַדִּין לֹא הָיָה רָאוּי לְהַתִּיר כְּלָל מִשּׁוּם “גּוּד אַחֵת” אֲפִלּוּ בִּמְחִצָּה תְּלוּיָה לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי בִּמְחִצּוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּיַבָּשָׁה הַגְּבוֹהוֹת ג׳ טְפָחִים מִן הָאָרֶץ אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם “גּוּד אַחֵת”, לְפִי שֶׁהַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ תַּחְתֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה — וְכַאן בְּמַיִם, אַף שֶׁאֵין הַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ שָׁם, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי דָגִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ שָׁם — וּמִפְּנֵי זֶה אֵין הַגְּזוּזְטְרָא רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא אִם כֵּן חַלּוֹן פָּתוּחַ לָהּ. אֶלָּא קַל הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם לוֹמַר “גּוּד אַחֵת”, הוֹאִיל וְאֵין בְּקִיעַת הַדָּגִים נִרְאֵית, וְלֹא הֵקֵלּוּ אֶלָּא כְּשֶׁעָשָׂה הַמְּחִצָּה לְשֵׁם הַמַּיִם, כְּדֵי לְהַתִּיר בָּהֶם הַטִּלְטוּל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּזֶה הֶכֵּר וְזִכָּרוֹן שֶׁהַמַּיִם שֶׁתַּחְתֵּיהֶם כַּרְמְלִית הֵם, וְאֵין הַטִּלְטוּל מֻתָּר שָׁם אֶלָּא עַל יְדֵי מְחִצָּה. אֲבָל מְחִצָּה שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בִּשְׁבִיל כָּךְ, אֵין בָּהּ הֶכֵּר כְּלָל:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
לפי שמן כו׳. עי׳ תוס׳ בשבת דף ק״א ד״ה וזרק כו׳ שכתבו ב׳ טעמים לפי הס״ד למה לא אמרינן גוד אחית בלי עשיית מחיצה מכלל דלפי המסקנא שם אתי שפיר דהיינו דאף דמסקינן דהקילו במים משום דבקיעת דגים לאו שמה בקיעה מ״מ לא רצו להקל בשביל כך אלא בעשיית מחיצה דוקא.
וכ״מ מדקדוק לשון הרא״ש בפ״ח דעירובין דכתב דלא שרי רב נחמן אלא משום דליכא אלא בקיעת דגים משמע דבקיעת דגים מיקרי בקיעה עכ״פ לענין דבעינן קורה ד׳ או מחיצה לשם מים כדמסיק הרא״ש שם.
וכ״מ בהדיא ממ״ש בפרק כל גגות והכי קיי״ל דעל גבי הגזוזטרא אינה רשות היחיד אלא א״כ חלון פתוח לה ואי בקיעת דגים לא שמה בקיעה לגמרי א״צ חלון כמבואר שם בהדיא לתירוץ הראשון אלא ודאי דלתירוץ הב׳ ס״ל דלא אמרינן בגמרא דלא שמה בקיעה אלא לענין שתתיר מחיצה תלויה אבל לא להתיר בלא מחיצה כלל.
דאין לומר דלתירוץ הב׳ ס״ל דבלא מחיצות לא אמרינן גוד אחית משום דלא הדרן מחיצתא כמ״ש התוס׳ בדף פ״ו בקושייתם דהא בדברי הרא״ש לא הוזכרה קושיא זו וסברא זו כלל וגם התוס׳ דשבת דף ק״א לא ס״ל סברא זו דאל״כ לא הקשו כלום להס״ד ואין צריך כלל לתירוץ דהא דהדרן מחיצתא תלמוד ערוך הוא בפ״ג דעירובין ובודאי לא נעלמה זאת מלפניהם שם אלא ס״ל כפירש״י שם בעירובין דהדרן מחיצתא היינו שיהא ד׳ על ד׳ בלי שיצטרך חקיקה להשלים דתרתי לא אמרינן גוד וחוקקין ע״ש.
ומזה מבואר דלדידן אי אפשר לומר כב׳ התירוצים שבתוס׳ דשבת לפי הס״ד שם דתירוץ הראשון אינו מועיל לעל גבי גזוזטרא שהוא כרמלית לדידן בלא חלון. ותירוץ השני ג״כ לא משמע הכי מלשון הטור ושו״ע סי׳ שמ״ה שעל גבי הזיזין יהיה רשות היחיד מן התורה אלא מדברי סופרים אסור דהא וכן קתני התם דומיא דגג שהוא כרמלית גמורה מדאורייתא משום דלא אמרינן התם גוד אסיק. וגם לא היה מותר לטלטל מתוכו לים ולהפך בלא חלון עיין מג״א ריש סי׳ זה.
דלא דמי לשאר כרמלית דרבנן שהיא גדולה ושייך למיגזר דלמא אתי לטלטולי בכוליה יותר מד׳ אמות דהא שכיחא טפי מטלטול מתוכו לים כדאיתא בפרק הדר ונתבאר בסי׳ שמ״ו משא״כ הכא בגזוזטרא מנא לן לגזור בקטנה אטו גדולה שאין מוסיפין בגזרת חכמים מדעתינו כנודע ועוד שאין טלטול בגזוזטרא גדולה כל כך יותר מד׳ אמות ואלכסונן שכיחא טפי מכל גזוזטראות דעלמא לכרמלית שתחתיהם בין בים בין ביבשה וגם טלטול מרשות היחיד לתוכה אינו שכיח טפי מטלטול מתוכה לכרמלית ולהכי לא הזכירו בפרק הדר אלא חששא דטלטול בתוכה בלבד ודו״ק: