Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Как отмеряют две тысячи локтей

Орах Хаим · симан 398 · лист 1 из 7
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחמִלֵּא מַיִם מִבּוֹר שֶׁל הֶפְקֵר לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ — הֵם כְּרַגְלֵי הַמְמַלְּאִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת הַמִּלּוּי זָכָה בָהֶם חֲבֵרוֹ, שֶׁהַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵרוֹ קָנָה חֲבֵרוֹ, מִכָּל מָקוֹם זְכִיָּה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה זוֹכֶה בָּהֶם לְעַצְמוֹ, יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהֶם גַּם כֵּן לַחֲבֵרוֹ. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא זָכָה אֶלָּא מִכֹּחוֹ — הֲרֵי הֵם כְּרַגְלָיו:
יטמִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת מֻפְקָדִים בְּעִיר אַחֶרֶת שֶׁחוּץ לַתְּחוּם, וְעֵרְבוּ בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לָבֹא אֶצְלוֹ — לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּרוֹתָיו, שֶׁפֵּרוֹתָיו כָּמֹהוּ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַנִּפְקָד יִחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית, שֶׁאָמַר לוֹ “הַנִּיחֵם בְּזָוִית זוֹ”, שֶׁאָז לֹא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירָתָן כְּלָל, רַק כַּוָּנָתוֹ הִיא “הֲרֵי בֵּיתִי לְפָנֶיךָ, הַנַּח לְךָ בְּזָוִיּוֹת זוֹ וּשְׁמוֹר לְךָ” (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ “הִנֵּה הַבַּיִת לְפָנֶיךָ, הַנַּח לְךָ בְּמָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה” — שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירָתָן כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִמָּן רצ״א). אֲבָל אִם כְּשֶׁהִפְקִידָם אֶצְלוֹ קִבְּלָם מִמֶּנּוּ סְתָם — הֲרֵי קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירָתָן וַהֲרֵי הֵם כְּרַגְלָיו, כֵּיוָן שֶׁהֵם מְסוּרִים בְּיָדוֹ לְשָׁמְרָן:
כמִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים בְּיוֹם טוֹב — לֹא יוֹלִיכוּ בְּיָדָם מָנוֹת לְמָקוֹם שֶׁאֵין בַּעַל הַסְּעֻדָּה יָכוֹל לֵילֵךְ, אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם בְּמָנוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי אַחֵר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב:
דִּין הֵיאַךְ מוֹדְדִין אַלְפַּיִם אַמָּה וּבוֹ י״ד סְעִיפִים
אהַבָּא לִמְדּוֹד אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם הָעִיר, אִם יֵשׁ לָעִיר ד׳ זָוִיּוֹת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מְרֻבַּעַת מַמָּשׁ, שֶׁאֵין רָחְבָּהּ כְּאָרְכָּהּ אֶלָּא אֲרֻכָּה וּקְצָרָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְרֻבַּעַת וְלֹא לְרִבּוּעַ הָעוֹלָם וְיֵשׁ לָהּ ד׳ זָוִיּוֹת — מַנִּיחִים אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וּמוֹדְדִין לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה מִכָּל רוּחַ מִד׳ רוּחוֹתֶיהָ.
אֲבָל אִם הִיא עֲגֻלָּה, שֶׁאֵין לָהּ זָוִיּוֹת — לֹא יִמְדּוֹד לָהּ מֵחוֹמָתָהּ סָבִיב, אֶלָּא רוֹאִים אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא בְּתוֹךְ מְרֻבָּע שֶׁאָרְכּוֹ כְּאָרְכָּהּ וְרָחְבּוֹ כְּרָחְבָּהּ, וּמוֹדְדִים חוּץ מִצַּלְעוֹת אוֹתוֹ מְרֻבָּע, שֶׁנִּמְצָא מִשְׂתַּכֵּר הַזָּוִיּוֹת, כְּזֶה. שֶׁלָּמְדוּ חֲכָמִים מִמִּגְרְשֵׁי הֶעָרִים שֶׁהָיוּ מְרֻבָּעִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ט.
וְכֵן אִם הָעִיר הִיא מְשֻׁלֶּשֶׁת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ צְלָעוֹת רַבּוֹת וְזָוִיּוֹת רַבּוֹת — מְרַבְּעִים אוֹתָהּ רִבּוּעַ שֶׁאָרְכּוֹ כְּאָרְכָּהּ וְרָחְבּוֹ כְּרָחְבָּהּ הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִים הַחוּט חוּץ לַמְּרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.