Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ב והפקיד כו׳. כך פסק הפרי חדש. ואף החק יעקב שלא כתב כך, היינו לפי שלא תפס במושלם שיטת הר״ן וסיעתו, ואינו חושש לה אלא להחמיר כנראה בלשונו בס״ק א׳, אבל לדידן הנמשכין אחר פסקי הש״ע והאחרונים שהסכימו לפסוק כשיטת הר״ן, פשיטא דמשום שהפקידו לא פקע חיוביה מיניה, דזה לשון הר״ן ועדיין הבית מעוכב אצלו כו׳ ובידו להיות נכנס ויוצא על השוכר לבדוק עכ״ל, והכא נמי בידו ליטול המפתח ולהיות נכנס ויוצא, ואין הבית מעוכב אצל המשכיר כלל שהרי כבר מסר לו המפתח ולא ביקש ממנו שיחזירנו לו. ואף בעל משפטי שמואל לא כתב כך אלא לשיטת התוס׳ שלא קנאו עדיין, אבל אם כבר קנאו אפשר דכ״ע מודו שעליו לבדוק. ועכ״פ להר״ן וסיעתו עליו לבדוק, וכבר נתבאר דהכי קיי״ל: כתקנת חכמים וגם המשכיר כו׳. משמעות כל הפוסקים דמי שיבדוק הוא יבטל, כתקנת חז״ל שתקנו לבטל תיכף ומיד אחר בדיקה, כדי שלא ישכח כיון שהוא עסוק בבדיקה בודאי יזכור כדפירש״י דף ו׳. וכן מצאתי בהדיא בתוס׳ שכתבו אין לפרש כיון דחמצו דידיה ואין אדם יכול לבטלו אלא הוא עליו לבדוק כו׳ ע״ש. וגם במסקנתם סברא זו קיימת, ומה שבי״ג אינו צריך לבדוק היינו משום דהשוכר יכול לבטל כמ״ש האחרונים. שאם היתה כוונת התוספות להוכיח דסברא זו ליתא, א״כ משמע דלא ס״ל דהשוכר יכול לבטלו, אלא ודאי דהא דבי״ג אינו צריך היינו משום שהשוכר יכול לבטל, וא״כ סברתם קיימת. אלא דכאן גם המשכיר יכול לבטל כמו שהוכיחו התוס׳, והסכימו לזה האחרונים. וזו היא כוונת המ״א בסק״ג דגם המשכיר יכול לבטל וכ״מ בתוס׳ עכ״ל. ור״ל דאם לא כן היכן מצינו שהמשכיר יבדוק, הלא הוא כבר הפקיר חמצו וזכה בו השוכר ועכשיו אין המשכיר יכול לבטלו אלא השוכר חייב לבטלו, ומשיבטל הוא יבדוק כמו שכתבו התוס׳, אלא ע״כ דגם המשכיר חייב לחזור ולבטל בפירוש, כתיקון חכמים שתקנו להוציא הביטול בפה, כמ״ש בסי׳ תל״ד,📖 Ссылка на источник
пункт 2
אֲבָל אִם מָסַר לוֹ הַמַּפְתֵּחַ קֹדֶם כְּנִיסַת תְּחִלַּת לֵיל י״ד, אֲפִלּוּ אִם חָזַר הַשּׂוֹכֵרב וְהִפְקִיד הַמַּפְתֵּחַ אֵצֶל הַמַּשְׂכִּיר — מְחֻיָּב הוּא לִטְּלוֹ מִיַּד הַמַּשְׂכִּיר וְלִבְדֹּק, אֲפִלּוּ אִם לֹא יִכְנֹס לָדוּר בּוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַמַּשְׂכִּיר מְעַכֵּב עַל הַשּׂוֹכֵר מִלִּכָּנֵס לַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר מָסַר לוֹ הַמַּפְתֵּחַ. וְכֵן אִם הוּא בַּיִת שֶׁאֵינוֹ נָעוּל, שֶׁאֵין צָרִיךְ מַפְתֵּחַ, חַיָּב הַשּׂוֹכֵר לִבְדֹּק. וְאַחַר הַבְּדִיקָה יְבַטֵּל ג כְּתַקָּנַת חֲכָמִים, וְגַם הַמַּשְׂכִּיר יְבַטֵּל בְּפֵרוּשׁ אַף שֶׁכְּבָר הִפְקִירוֹ בְּלִבּוֹ: גпункт 3
וְכָל זֶה כְּשֶׁכְּבָר קְנָאוֹ הַשּׂוֹכֵר בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁשְּׂכִירוּת בַּיִת נִקְנֶה בּוֹ קֹדֶם כְּנִיסַת לֵיל י״ד שֶׁהוּא עִקַּר זְמַן חִיּוּב הַבְּדִיקָה, אֲבָל אִם לֹא קְנָאוֹ עַד לְאַחַר כְּנִיסַת לֵיל י״ד, וַאֲפִלּוּ קְנָאוֹ קֹדֶם הַלַּיְלָה אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ לְצֹרֶךְ יוֹם י״ד וּמִמֶּנּוּ וָאֵילָךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּיּוֹם י״ד וָאֵילָךְ הוּא רַשַּׁאי לִכְנֹס לְהַבַּיִת וְלָדוּר בְּתוֹכוֹ עַד סוֹף מֶשֶׁךְ זְמַן שְׂכִירָתוֹ, וְנִמְצָא שֶׁבְּלֵיל י״ד שֶׁהוּא עִקַּר זְמַן חִיּוּב הַבְּדִיקָה לֹא הָיָה עֲדַיִן הַבַּיִת קָנוּי לְהַשּׂוֹכֵר כְּלָל, לְפִיכָךְ חָל עַל הַמַּשְׂכִּיר חוֹבַת הַבְּדִיקָה: דпункт 4
וְכָל זֶה בְּמַשְׂכִּיר, אֲבָל הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וְיָצָא מֵהַבַּיִת וּסְגָרוֹ וְהַלּוֹקֵחַ קְנָאוֹ בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁהַבַּיִת נִקְנֶה בּוֹ קֹדֶם לֵיל י״ד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָסַר הַמַּפְתֵּחַ לְיַד הַלּוֹקֵחַ עַד לְאַחַר כְּנִיסַת לֵיל י״ד, אַף עַל פִּי כֵן לֹא חָל עַל הַמּוֹכֵר חוֹבַת הַבְּדִיקָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִקְנָה גּוּף הַבַּיִת לְהַלּוֹקֵחַ — הוּא חַיָּב לִבְדֹּק וּלְבַטֵּל, וְהַמּוֹכֵר דַּי לוֹ בְּבִטּוּל בִּלְבַד: הпункт 5
הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵחֲבֵרוֹ בְּיוֹם י״ד אוֹ בְּתוֹךְ לֵיל י״ד לְאַחַר שֶׁכְּבָר עָבַר זְמַן שֶׁהָיָה יָכוֹל הַמַּשְׂכִּיר לִבְדֹּק בֵּיתוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן וְהַשּׂוֹכֵר אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּדָקוֹ הַמַּשְׂכִּיר אִם לָאו, אִם הַמַּשְׂכִּיר אוֹ אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ בָּעִיר — יִשְׁאַל לָהֶם אִם בָּדְקוּ. אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ הַכְּשֵׁרִים לִבְדֹּק בִּתְחִלַּת לֵיל י״ד כְּתִקּוּן חֲכָמִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר הוּא, וּמִן הַסְּתָם בָּדַק כְּבָר, אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב לִשְׁאֹל, לְפִי שֶׁכָּל הַשָּׁנָה הָיָה הַבַּיִת בְּחֶזְקַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ וּבַחֲזָקָה זוֹ שֶׁמִּן הַסְּתָם בָּדְקוּ אַתָּה בָּא לְהוֹצִיאוֹ מֵחֶזְקַת חָמֵץ — אֵין אָנוּ סוֹמְכִין עַל הַחֲזָקָה לְכַתְּחִלָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְבָרֵר. וְאִם אֵין הַמַּשְׂכִּיר וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ בָּעִיר — סוֹמְכִין עַל הַחֲזָקָה וְאֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק, אֶלָּא מְבַטְּלוֹ וְדַיּוֹ. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 434
וכיון ששניהם חייבים לבטל לכן הדבר תלוי במסירת המפתח. זו היא כוונת המ״א. ואף שיש לדחות, מ״מ יש לפסוק כדבריו, כיון שגם החק יעקב לא חלק עליו בבירור ע״ש: