Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
(חָמֵץ הַנִּשְׁאָר בְּיוֹם י״ד אָסוּר לִתְּנוֹ לְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַנָּכְרִים אִם הֶחָמֵץ רַב שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאכְלוּהוּ קֹדֶם זְמַן אִסּוּרוֹ בַּהֲנָאָה, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם — הֲרֵי זֶה כְּפוֹרֵעַ חוֹבוֹ מֵאִסּוּרֵי הֲנָאָה): ה כיון שכבר הוציאוהו כו׳. אף שבמ״א כתב עוד תירוץ אחר, מ״מ תירוץ זה הוא עיקר להלכה, לפי מה שכתב המ״א בסוף סי׳ תקכ״ו📖 Ссылка на источник
пункт 5
אִם יֵשׁ מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח וְאַחַר הַקְּבוּרָה לֹא יִהְיֶה שְׁהוּת לֶאֱכֹל חָמֵץ — מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת קֹדֶם הָאֲכִילָה וּמְלַוִּין אוֹתוֹ כָּל הָעָם וְחוֹזְרִין לְבָתֵּיהֶם לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּרִין אוֹתוֹ כָּרָאוּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לֶאֱכֹל סְעוּדַת קֶבַע בְּעוֹד שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת, מִכָּל מָקוֹםא כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי לְקָבְרוֹ — יֵשׁ לְהָקֵל, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַדְּחָק כָּזֶה שֶׁצְּרִיכִין רַבִּים לְלַוּוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ לֹא יִהְיֶה לָהֶם שְׁהוּת לֶאֱכֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם הִתְחִילוּ בְּהוֹצָאַת הַמֵּת אֵין מַפְסִיקִין אֲפִלּוּ לִקְרִיאַת שְׁמַע כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע״ב,📖 Ссылка на источниксиман 72
הַיְנוּ שֶׁאֵין מַפְסִיקִין בְּאֶמְצַע הֲלִיכָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְכֵן אִם הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְהַקֶּבֶר הוּא מוּכָן צָרִיךְ לְקָבְרוֹ מִיָּד, אֲבָל כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הֵכִינוּ הַקֶּבֶר אוֹ שְׁאָר כָּל צָרְכֵי קְבוּרָה — מֻתָּר בֵּין הֲבָאַת הַמֵּת לְבֵית הַקְּבָרוֹת לַהֲכָנַת הַקֶּבֶר וּשְׁאָר צָרְכֵי קְבוּרָה, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין זוֹ הַפְסָקָה בְּאֶמְצַע עֵסֶק הַמִּצְוָה: וпункт 6
יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מֻפְקָד בְּיָדוֹ חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַחֵר חֲבֵרוֹ (אוֹ שֶׁהָיָה מְמֻשְׁכָּן אֶצְלוֹ) — יַמְתִּין מִלְּמָכְרוֹ עַד שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה ה׳ בְּעֶרֶב פֶּסַח, שֶׁמָּא יָבֹא בַּעַל חָמֵץ וְיִקָּחֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁלֹּא יִמְצָא לוֹ קוֹנִים בְּרֶוַח בְּשָׁעָה ה׳ וְיִצְטָרֵךְ לְמָכְרוֹ בְּזוֹל — מֻתָּר לוֹ לְמָכְרוֹ קֹדֶם לָכֵן. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לְמָכְרוֹ לְנָכְרִי הַמַּכִּירוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ אַחַר הַפֶּסַח — אָסוּר לְמָכְרוֹ מְכִירָה חֲלוּטָה: קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 526
כדעת מהרי״ל שבכאן, ואין שם שעת הדחק. וגם משום שמחת יום טוב לא שייך להקל שם, שהרי כתב המ״א בשם רש״ל דאין זו שמחה לאכול ולילך אח״כ לבית הקברות ע״ש. ומה שהקשה כאן המ״א מסימן ע״ב,📖 Ссылка на источниксиман 72
לפי מ״ש המ״א שם צריך לתרץ כמ״ש החק יעקב. ואם נפרש שכוונת החק יעקב דכיון שנשארו בבית הקברות עוסקים בחפירה אין זו הפסקה, אין תירוץ זה עולה יפה לפי מ״ש המ״א בהלכות יו״ט, דמפשט לשונו משמע ששום אדם לא נשאר בבית הקברות אלא כולם הולכים לאכול סעודת יום טוב, וכ״מ פשט דברי מהרי״ל שבכאן, וע״כ צ״ל כמ״ש בפנים, ואפשר שזהו כוונת החק יעקב ג״כ: