Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Дойка скота в праздник

Орах Хаим · симан 505 · лист 3 из 3
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הוְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד שֶׁכְּבָר נֶחְלַב לְתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן וְהִיא עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה — הֲרֵי חָלָב זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה בּוֹ בַיּוֹם אֲפִלּוּ לְהַחוֹלֵב עַצְמוֹ.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם חֲלָבָהּ הַנָּכְרִי אֲפִלּוּ מִדַּעַת הַיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרַת נוֹלָד עַל חָלָב זֶה, כֵּיוָן שֶׁהַבְּהֵמָה עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה, וְאִלּוּ הָיָה הַיִּשְׂרָאֵל רוֹצֶה הָיָה חוֹלְבָהּ בְּעַצְמוֹ בְּהֶתֵּר, דְּהַיְנוּ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל, וְנִמְצָא שֶׁחָלָב זֶה הוּא מוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ הוּא לַחֲלוֹב אֶת בְּהֶמְתּוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הִיא בֶּהֱמַת הַנָּכְרִי, וַאֲפִלּוּ חֲלָבָהּ הַנָּכְרִי לְצָרְכּוֹ וְיִשְׂרָאֵל רָאָהוּ (דְּאִם לֹא כֵן בְּלָאו הָכִי אָסוּר מִשּׁוּם חֲלֵב הַנָּכְרִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן קט״ו) — הֲרֵי חָלָב זֶה אָסוּר בּוֹ בַיּוֹם, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהָיָה חָלָב זֶה בְּגוּף הַבְּהֵמָה הָיָה עָלָיו תּוֹרַת אֹכֶל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָפֵל לְגַבֵּי הַבְּהֵמָה וְנֶחְשָׁב אֹכֶל כְּמוֹתָהּ, וְעַכְשָׁו שֶׁנֶּחְלַב לְתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן — הֲרֵי תּוֹרַת מַשְׁקֶה עָלָיו, וַהֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְמַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ מֵהָאֹכָלִין שֶׁאֲסוּרִין בּוֹ בַיּוֹם, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחוֹט, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״כ עַיֵּן שָׁם.
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, כְּבָר נָהֲגוּ כִּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
ווְכָל זֶה בִּבְהֵמָה הָעוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה, אוֹ שֶׁהִיא שֶׁל נָכְרִי, אֲבָל אִם הִיא עוֹמֶדֶת לַחֲלָבָהּ וְהִיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ חֲלָבָהּ נָכְרִי לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל לְצָרְכּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַיִּשְׂרָאֵל וְרָאָהוּ יִשְׂרָאֵל אַחֵר — הֲרֵי זֶה אָסוּר מִשּׁוּם נוֹלָד אַף לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהֲרֵי אַף אִם הַיִּשְׂרָאֵל הָיָה רוֹצֶה לֹא הָיָה מֻתָּר לוֹ לְחָלְבָהּ אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל, כֵּיוָן שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְחָלָב.
זוְכָל זֶה בְּחָלָב שֶׁנֶּחְלַב בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ, אֲבָל אִם נֶחְלַב בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו, אֲפִלּוּ הָיְתָה הַבְּהֵמָה עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה — הֲרֵי זוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת לַחֲלָבָהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁחֳטָהּ בּוֹ בַיּוֹם, וּלְפִיכָךְ אֲפִלּוּ חֲלָבָהּ נָכְרִי לְצָרְכּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַיִּשְׂרָאֵל וְרָאָהוּ יִשְׂרָאֵל אַחֵר — הֲרֵי חָלָב זֶה אָסוּר בְּשַׁבָּת (מִשּׁוּם נוֹלָד אֲפִלּוּ חֲלָבָהּ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ה עַיֵּן שָׁם.
וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו אָסוּר, מִשּׁוּם הֲכָנָה, שֶׁאֵין שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקי״ג, עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם. אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל חָלָב זֶה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת.