Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כח
пункт 28
כֵּיצַד הִיא אוֹנָאַת דְּבָרִים? הָיוּ חַמָרִים מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ תְּבוּאָה לִקְנוֹת — לֹא יֹאמַר לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהָתֵל בּוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן אוֹ בַּחַמָּרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְנַצֵּל לוֹמַר לוֹ הָיִיתִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ — הֲרֵי זֶה דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, וְעַל זֶה נֶאֱמַר “וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה׳”. וְכֵן לֹא יֹאמַר לַחֲבֵרוֹ בְּכַמָּה תִּמְכֹּר חֵפֶץ זֶה וְהוּא אֵינוֹ חָפֵץ לִקְנוֹתוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ דָּמִים, אֶלָּא שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַטְעוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁלֹּא יִקְנֶה יַכִּיר חֲבֵרוֹ שֶׁנִתְכַּוֵּן לְהַטְעוֹתוֹ וְיֵצַר לוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ דִּבְרֵי קִנְטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם גְּנוּת וְדֹפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַתָּה שֶׁזֶּה אָסוּר מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרַע, אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּיר לוֹ מַה שֶּׁכְּבָר הָיָה, כְּגוֹן אִם הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה — לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים, אִם הָיָה בֶּן גֵּרִים — לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ. אוֹ שֶׁמַּזְכִּיר לוֹ מַה שֶּׁהוּא עַתָּה שֶׁלֹּא בִּלְשׁוֹן גְּנַאי וְדֹפִי אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תּוֹכָחָה, כְּגוֹן אִם הָיוּ יִסּוּרִים בָּאִים עָלָיו — לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב “הֲלֹּא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתְךָ וְגוֹ׳ זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְגוֹ׳”, וְהֵם אָמְרוּ כֵּן לְאִיּוֹב לְפִי שֶׁהָיָה מַצְדִּיק עַצְמוֹ וּמַרְשִׁיעַ מִדַּת הַדִּין. אוֹ שֶׁאוֹמֵר דָּבָר אַחֵר שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכָּר גְּנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן אִם נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בִּדְבַר חָכְמָה — לֹא יֹאמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאוֹתָהּ חָכְמָה “מַה תָּשִׁיב בְּדָבָר זֶה” אוֹ “מַה דַּעְתְּךָ בְּדָבָר זֶה”. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם צַעַר הַלֵּב, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְחָרְפוֹ בִּגְנַאי וְדֹפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַתָּה, וְאֵינוֹ מְכַנֵּהוּ בְּשֵׁם רַע, וְלֹא מְבַיְּשׁוֹ בָּרַבִּים. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמְחָרְפוֹ בְּדִבְרֵי גְּנַאי וְדֹפִי, אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז, וַאֲפִלּוּ הוּא אֱמֶת אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עָווֹן וְחֵטְא אֲשֶׁר חָטָא, בְּעִנְיָן שֶׁרָאוּי לְבַזּוֹתוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה אִסּוּר אוֹנָאַת דְּבָרִים, מִלְּבַד מִן אִסּוּר לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁהוּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹמֵר כֵּן שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְכֵן הַמְקַלְלוֹ בְּפָנָיו — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אוֹנָאַת דְּבָרִים, לְבַד מֵאִסּוּר קְלָלָה לְשׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ”: