Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי עוֹבְרֵי דְּרָכִים וְצַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים וּבוֹ י״ג סְעִיפִים א סמ״ע (ובחנם דחק, דיש לומר דמכובד המשא צריכה לפוש כל שעה בפריקה ואינה יכולה לילך הרבה בבת אחת, וכעובדא דבגמרא דף ל׳ ע״ב עיין שם): עיין תוספות ד״ה מי לא עסקינן דלרבא דרשינן טעמא דקרא, מה שאין כן לרבי יוסי הגלילי בתוספות ד״ה מכלל ודו״ק: רא״ש. וכן משמע בהדיא בב״מ דף פ״ח📖 Ссылка на источник
пункт 1
מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ וּבְהֶמְתּוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מַשָּׂא הָרָאוּי לָהּ בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ יוֹתֵר מִמַּשָּׂאָהּ — הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְסַיְּעוֹ לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ, וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְגוֹ׳ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ”. וְלֹא יִפְרֹק וְיַנִּיחֶנּוּ נִבְהָל וְיֵלֵךְ לוֹ, אֶלָּא יָקִים עִמּוֹ וְיַחֲזֹר וְיִטְעֹן עָלֶיהָ מַשָּׂאָהּ כָּרָאוּי לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ”, זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה אַחֶרֶת. וְאִם הֱנִיחוֹ נִבְהָל וְלֹא פָּרַק וְלֹא טָעַן עִמּוֹ — בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תִּרְאֶה וְגוֹ׳”: בпункт 2
פָּרַק וְטָעַן וְחָזְרָה וְרָבְצָהא (מֵחֲמַת שֶׁנִּתַּק הַמַּשָּׂא מִמְּקוֹמוֹ) — חַיָּב לַחֲזֹר וְלִפְרֹק הַמַּשָּׂא (מִמָּקוֹם זֶה) וְלַחֲזֹר וּלְהַטְעִינוֹ (בְּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ עַל הַחֲמוֹר). חָזְרָה וְרָבְצָה — חַיָּב לַחֲזֹר וְלִפְרֹק וְלִטְעֹן אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר “עָזֹב תַּעֲזֹב”, “הָקֵם תָּקִים”. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לְדַדּוֹת עִמּוֹ עַד פַּרְסָה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר וּלְסַיְּעוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֹאמַר בַּעַל הַמַּשָּׂא אֵינִי צָרִיךְ לְךָ. אַךְ אֵינוֹ חַיָּב לֵילֵךְ עִמּוֹ בְּחִנָּם אֶלָּא בְּשָׂכָר: גпункт 3
וְכֵן מִצְוַת טְעִינָה אֵינָהּ בְּחִנָּם, אֶלָּא כְּשֶׁהַלָּה רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ שָׂכָר — אֲזַי מְחֻיָּב הוּא לְסַיְּעוֹ, וְאִם לָאו — פָּטוּר, הוֹאִיל וְאֵין כָּאן אֶלָּא מִשּׁוּם רֶוַח בַּעַל הַמַּשָּׂא — יִתֵּן שָׂכָר. אֲבָל מִצְוַת פְּרִיקָה הִיא בְּחִנָּם,ב הוֹאִיל וְיֵשׁ כָּאן גַּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְאָסוּר לִטֹּל שָׂכָר עָלֶיהָג אִם הוּא אָדָם בָּטֵל. וְאִם הוּא בַּעַל עֵסֶק, בְּעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי טָרְחוֹ בִּפְרִיקָה יַגִּיעַ לוֹ הֶפְסֵד מָמוֹן אֲפִלּוּ הוּא מְנִיעַת הָרֶוַח — פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּהֲשָׁבַת אֲבֵדָה שֶׁשֶּׁלּוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם מִן הַדִּין. וּמִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה אֶלָּא לְהַטְרִיחַ גּוּפוֹ, אֲבָל לֹא לְהַפְסִיד מָמוֹנוֹ. וְלָכֵן אֵין אָדָם חַיָּב לְהַאֲכִיל בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁל הֶפְקֵר מִשֶּׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, נָכוֹן לְהַשְׁלִיךְ חֲתִיכָה קְטַנָּה לִפְנֵי כֶּלֶב, לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁהֶה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו ג׳ יָמִים מֵעֵת לְעֵת הוֹאִיל וּמְזוֹנוֹתָיו מוּעָטִים, וְיַכֶּנּוּ בְּמַקֵּל אַחַר שֶׁיַּשְׁלִיךְ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּיל לָבוֹא אֶצְלוֹ: קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
Бава Мециа, лист 88
דאין מצווים להחיותו, ואפילו מת בצמא אין צריך ליתן לו אפילו מעט מים אע״פ שאין בהם שוה פרוטה, ומשמע שם אפילו בשלו. וכן מוכח מדאיכא מאן דאמר בגיטין פרק קמא דאפילו בעבד יכול לומר איני זנך. והא דאמרינן בשבת דמזונותם עליך, הוא מדרבנן. וקרא דואכלת כו׳ היא אסמכתא בעלמא, דלא כט״ז באו״ח סי׳ קס״ז.📖 Ссылка на источникОрах Хаим, симан 167
ולהר״ן ונימוקי יוסף וב״י, צריך לומר דסבירא להו לחלק בין צערא דממילא הבא לבעל חי בתולדתו וצער הבא לידם ע״י סבה מבחוץ. והנה מהר״ם שהתיר לחלוב ע״י נכרי בשבת, לא ס״ל חילוק זה אלא כמ״ש להרא״ש. ומשום הכי נמי אתי שפיר דלא קשה מידי ממה שאסרו להשקותה מבור שברשות הרבים ע״י נכרי, וכן לומר לו ללקוט עשבים, עיין או״ח סי׳ שכ״ה,📖 Ссылка на источникОрах Хаим, симан 325
משום דאף המים שיש לו אין צריך ליתן לה מדאורייתא, שיש להם דמים, אפילו הוא חלק מאה מפרוטה. ולפי זה דהר״ן לא סבירא ליה כמהר״ם, יש לומר דגם כל האוסרים בר״ן דביצה חלב שנחלב ביום טוב, לא סבירא להו כמהר״ם, ודו״ק: