Введение

Предисловие сыновей автора · הקדמת בני הגאון המחבר · лист 1 из 8
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז״ל
בשבח נעימות ידידות אור קדושתו וחסידותו זכרו להגיד מקצת נפלאות מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל וקדושו גאון תפארת ישראל רבא דעמיה איש אלהים קדוש הוא כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו ושבח המגיע לכתביו הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו.
גאין די באר ואין די עולה על הכתב כי כבר נודע בכל קצוי ארץ מלאה תהלתו, אשר יפוצו חוצה מעינות חכמתו ויראתו. אמנם כן דרך באי בשערים שערי הספר המובא לבית הדפוס להודיע מעלת ותועלת החיבור ועל מה אדני הספר הוטבעו. לזאת גם אנחנו באנו להודיע בישראל נאמנה אמיתת סיבת התעוררות רוח קדשו של אדונינו אבינו מורינו ורבינו האלהי הגאון נ״ע לחבר כמו חיבור השלחן ערוך הלכות בטעמיהן ונימוקן אחריהן.
דכי כבר גלוי ונודע בשער בת רבים את כל תוקף ופרשת גדולת חכמתו ותבונתו מנעוריו אשר בעודו בן ח״י שנה גמיר לכולא תלמודא עם כל נושאי כליהם ספרי הראשונים והאחרונים לא הניח דבר גדול וכו׳.
הוכאשר היותו בן עשרים לרדוף לדעת את ה׳ כפי עומק תבונתו ורוחב דעתו ואמיתת טהרת וקדושת לבבו הנאמן לפני ה׳ לא מצא בכל עיונו כדי המספיק למלאות כל עמקי משאלותיו ובפרט בידיעת סתרי התורה וסודותיה המאירים לנפש באור החיים כדי שביעה להשביע נפשו ורוחו רוח קדשו. מאת ה׳ היתה לו זאת שהורהו בדרכיו לילך באור ה׳ לכתת רגליו ולעלות לפני ולפנים להיכל קדשו של האי סבא קדישא אור עולם מופת הדור הגאון האלהי החריף מורינו ורבינו דוב בער נ״ע מגיד מישרים דקהילא קדישא מיזעריטש, אשר רוח ה׳ הופיע עליו כנודע וכמפורסם. שמה מצא מרגוע לנפשו והשביע בצחצחות נפשו ואכל מעץ החיים אילנא דאורייתא וחי לעולם בחיי החיים כמו שאמר הכתוב צדיק באמונתו יחיה. *
זובעודו עומד לפני ה׳ שם נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא הנ״ל כיד ה׳ עליו השכיל ומשמיא אסכימו על ידו לעשות אך טוב לישראל בדברי הברית זו התורה הנגלית לנו ולבנינו שהיא שקולה כנגד כל המצות וכל חפצים לא ישוו בה ודרז״ל אפילו חפצי שמים כו׳ ואין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה. וכמו שהאריך אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז״ל בחיבורו בהלכות תלמוד תורה בביאור מצות ידיעת התורה שהיא חובה על כל אחד מישראל לידע כל תרי״ג מצות ופירושיהן כמו שניתנו למשה בסיני שבביאוריהן ניתנו כמ״ש ואתנה לך את לוחת האבן והתורה זו תורה שבכתב והמצוה זו תורה שבע״פ.
חומפני שצרכי ישראל מרובים ובפרט בצוק העתים הללו שהיוקר יאמיר וטרדת הפרנסה מוטלת על כל אחד ואחד בנפשו יביא לחמו ועל כן דעתם קצרה מלבא בארוכה בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע מוצא הדין בארוכה ומילתא בטעמא דווקא, וגם לגדולים אשר להם יד ושם בתלמוד תכבד עליהם העבודה להכריע בין הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, על פי הסכמת האחרונים אשר מימיהם אנו שותים ובדרכיהם אנו הולכים, כי ברוב המקומות יש דיעות מחולקות זה מקשה וזה מפרק זה בונה וזה סותר, ובידי אדם אין ברירה שיבור לו דרך ישרה.