Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Поздняя редакция к симану 243 · последняя редакция

Орах Хаим · симан 243 · лист 5 из 10
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
חוהראב״ד דס״ל הכא גבי שבת דשכיר שנה וחדש אינו כקבלן מודה להרמב״ם גבי אבל דשרי, מדלא אסר שם אלא בכלה זמנו קודם האבילות, גבי בהמתו המושכרת, עיי״ש ברא״ש וטור. אלא דהראב״ד אזיל לשיטתיה שם דס״ל דאפילו שכיר יום שרי בתלוש, ובברייתא מיירי במחובר דוקא. והא דקתני ברישא הקבלנים, דהיינו שמקבל מעות דבר קצוב בשכרו כדפרש״י שברי״ף, וכדמוכח ברא״ש בשמו (דלא כפרישה שנמשך אחריו הש״ך, אלא דריטב״א שם פירש כהפרישה), י״ל דהיינו דוקא בשדה, דשכיר שנה בשדה הוא קבלן ממש לעשות כל המלאכות המצטרכות כמ״ש המ״א סי׳ רמ״ג. אבל להרמב״ם א״צ לידחק בזה. וכן דעת הטור יו״ד סי׳ ש״פ דדקדק להוסיף בלשונו גבי מלאכתו ביד אחרים בקבלנות דוקא, דמשמע בהדיא דבשכיר יום אסור כמו בקרקע דלעיל. וכ״מ במרדכי בהדיא דכתב דין זה בין בקרקע בין בתלוש. וכן כתב הריטב״א שם. דלא כב״ח שנדחק בפי׳ הטור.
טוממוצא דבר נשמע הטעם דשכיר שנה וחדש דמי לקבלן, משום דבעל הבית אינו יכול לחזור בו שלא באונס כבשכיר יום יום, ונמצא שמלאכת כל השנה והחדש היא קנויה לו ושלו היא (כמו בקבלן) לענין שכרו שלא יפסיד אם יהיה בעל הבית מוכרח לבטל בימי אבלו מחמת אונס תקנת חכמים ומשה״נ לא הכריחוהו חכמים ע״ז מאחר שהמלאכה קנוייה להשכיר שאינו אבל. והוא הדין והוא הטעם בשבת לענין שכיר נכרי שאינו מצווה על השבת. והילכך ס״ל להב״י ורמ״א וט״ז דהיינו דוקא בשכיר למלאכה מיוחדת לעסוק בה תמיד כל הימים כל זמן שכירותו, די״ל בה שנעשה כאילו מסרה לו בקבלנות, דכמו שלהקבלן נקנית המלאכה במשיכת החפץ שהמלאכה נעשית בו כך להשכיר נקנית בדבור עד מלאת הימים, מאחר דשוין (לענין) שאין בעל הבית יכול לחזור בו מרצונו. אבל בשכיר לכל המלאכות שיצטרך לא שייך כלל שהמלאכות קנויות לו לשכרו, מאחר שאין שכרו משתלם אלא לפי משך הזמן ולא לפי המלאכות כלל, דכמה שעות שאין לו מה לעשות ואנוס הוא בעל הבית, ואפילו הכי אינו יכול לנכות לו כלום, דלכך שכרו מתחלה. ומהאי טעמא נמי הכריחוהו ומנעוהו חכמים שלא לעשות לו בשבת, כי מאחר שבהכרח ואונס זה אין מפסידין כלום להשכיר, אילו היה ישראל ובעל הבית היה אבל, משום דלא עדיף אונס זה מאונס דאין לו מה ליתן לעשות, א״כ אין המלאכות קנויות לו לשכרו ושפיר מנעהו, וה״ה לנכרי בשבת.