Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Какие работы нееврей может делать для еврея

Орах Хаим · симан 244 · лист 1 из 10
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחוהנה לפי מ״ש בדעת מהר״ם, דלא ס״ל כספר התרומה גבי שכיר שנה, אתי שפיר מ״ש המרדכי בשמו גבי מכס והיכי דמי קבולת כו׳, דע״כ היינו טעמא דמחלק בין שכירות לקבלנות כשקובע לו מלאכתו בשבת דוקא, משום דבקבלנות כדידיה דמי, אע״ג דהתם שניהם יכולים לחזור בהם כמה פעמים בשבת בסוף כל ק׳ ליטרין או דינרין שבש״ע שם, אלא משום דשכרו משתלם לפי סכום המלאכה ולא לפי סכום משך הזמן כדידיה דמי (אבל לספר התרומה לא בעינן כלל דכדידיה דמי כמ״ש לעיל) טפי מבשכיר ליום, אע״ג שהיא מלאכה מיוחדת, שהרי אם יחזור בו בעל הבית באמצע היום וימנעהו ממלאכתו יצטרך לשלם לו כפועל בטל עכ״פ ולא יפסיד כל שכרו, ועוד שהנאת הבטלה חשובה כתשלום השכר מדמנכין לו וא״כ אינו מפסיד כלל, משום הכי לאו כדידיה דמי לגמרי כקבלנות ששכרו מתרבה ברבוי המלאכה. אי נמי דמקרי עביד אדעתא דנפשיה טפי מבשכיר יום, ואע״ג דמקרי קצץ ממש, מ״מ כשקובע מלאכתו בשבת, דאין להתיר אלא משום פסידא, צריך למעט האיסור כל מאי דאפשר ולחזר אחר ההיתר יותר, דהיינו בקבולת דעביד אדעתא דנפשיה. אבל בעלמא י״ל דמודה מהר״ם להרמב״ם דבמלאכה מיוחדת עכ״פ עביד אדעתא דנפשיה וגם כדידיה דמי (ולפי זה י״ל דס״ל ג״כ כספר התרומה). אלא שזה דוחק קצת בלשון המרדכי, שלא הזכיר כלל פסידא בתחלת לשונו ע״ש.
יטעי׳ אליה רבא סי׳ ש״ה, שהבין במ״א דמיירי לענין לאכול הגבינות בשבת, וכן משמע מלשונו שהעתיק מ״ש בהגהות מיימוניות כל הני כו׳ בשביל נכרי כו׳ דמיירי לענין ליהנות בשבת. וס״ל דבהא לא פליג ספר התרומות ארבינו שמחה, דס״ל כמ״ש לעיל בשם האגודה בפירוש ספר התרומה. ומשום הכי נמי העתיק תשובת רבינו שמחה בסי׳ רע״ו לענין הנאה דוקא, והיינו טעמא משום דגם מהר״ם שעשה מסגרת נמי ס״ל הכי. וגם אם אין כוונתו כן, הרי חזר בו בסימן שכ״ה סק״ל שנהנה כו׳:
אֵיזוֹ מְלָאכוֹת יָכוֹל הַנָּכְרִי לַעֲשׂוֹת בְּעַד הַיִּשְׂרָאֵל וּבוֹ כ״ב סְעִיפִים
אאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחַ לְנָכְרִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה לְיִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה בְּשָׂכָר אִם הוּא עוֹשֶׂה בְּתוֹרַת שְׂכִיר יוֹם, כְּגוֹן שֶׁשְּׂכָרוֹ הַיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְאָמַר לוֹ בְּעַד כָּל יוֹם וְיוֹם שֶׁתַּעֲבוֹד לִי אֶתֵּן לְךָ כָּךְ וְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲבוֹד גַּם בְּשַׁבָּת אֶלָּא מֵעַצְמוֹ הוּא עוֹבֵד — צָרִיךְ הוּא לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ״ג, אֲבָל אִם הוּא עוֹשֶׂה בְּתוֹרַת קַבְּלָנוּת, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ בְּעַד שָׂכָר כָּךְ וְכָךְ, בֵּין שֶׁעוֹשֶׂה מִשֶּׁלּוֹ, בֵּין שֶׁעוֹשֶׂה מִשֶּׁל הַיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנָּתַן לוֹ מִמָּה לַעֲשׂוֹת הַמְּלָאכָה, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ בֶּגֶד לִתְפּוֹר וְקָצַץ לוֹ שָׂכָר, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ חוּטִין לֶאֱרוֹג לוֹ בֶּגֶד, בֵּין שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לֶאֱרוֹג כָּל הַבֶּגֶד, בֵּין שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו כְּלָל לֶאֱרוֹג כָּל הַבֶּגֶד, אֶלָּא שֶׁקָּצַץ לוֹ בְּעַד כָּל אַמָּה וְאַמָּה שֶׁיֶּאֱרוֹג — מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשַׁבָּת.