Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Какие работы нееврей может делать для еврея

Орах Хаим · симан 244 · лист 9 из 10
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הַיּוֹשֵׁב אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ וּמְעַיֵּן עַל הַנָּכְרִי רַק שֶׁיַּנִּיחַ הַכֹּל לְתֵבַת הַמֶּכֶס אוֹ הַמַּטְבֵּעַ וְלֹא יִגְנוֹב לְעַצְמוֹ כְּלוּם, אֲבָל אָסוּר לוֹ לְעַיֵּן וְלֵידַע מַה הוּא הַהִתְעַסְּקוּת שֶׁעוֹשֶׂה הַנָּכְרִי כְּדֵי לִקַּח מִמֶּנּוּ חֶשְׁבּוֹן עַל זֶה, דְּכֵיוָן שֶׁבְּשַׁבָּת עַצְמָהּ אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ חֶשְׁבּוֹן — אָסוּר לוֹ גַּם כֵּן לְעַיֵּן עָלָיו בִּשְׁבִיל הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלְּמָחָר, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת — אָסוּר לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ אַחַר הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ו:
יטמֻתָּר לִתֵּן כֶּסֶף לְנָכְרִי בְּקַבְּלָנוּת לְתַקֵּן לוֹ מָעוֹת, וְהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁמִיעַ קוֹל בְּפַרְהֶסְיָא — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵין יָדוּעַ לָרַבִּים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אֵין כַּאן חֲשַׁשׁ מַרְאִית הָעַיִן:
כיִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׂכַר הַמֶּלַח מֵהַשָּׂר לְשָׁנָה, שֶׁכַּמָּה מֶלַח שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה הוּא שֶׁלּוֹ, וְהוּא שׂוֹכֵר לוֹ פּוֹעֲלִים נָכְרִים לְשָׁנָה אוֹ לְחֹדֶשׁ, וְקָצַץ לָהֶם שְׂכָרָם לְפִי רִבּוּי מְלַאכְתָּם, דְּהַיְנוּ מִכָּל כָּךְ וְכָךְ מֶלַח שֶׁיְּבַשְּׁלוּ נוֹתֵן לָהֶם כָּךְ וְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבַשְּׁלִים בְּכֵלִים שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל — מֻתָּר לְהַנִּיחָם שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין אָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת כֵּלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ״ו, וְהַנָּכְרִים הֵם כְּקַבְּלָנִים שֶׁעוֹשִׂים לְטוֹבַת עַצְמָן כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכָרָן, שֶׁהֲרֵי אֵין שְׂכָרָם מִשְׁתַּלֵּם לְפִי הַיָּמִים אוֹ חֳדָשִׁים, אֶלָּא לְפִי סְכוּם הַמְּלָאכָה שֶׁגּוֹמְרִין, וְכָךְ מְשַׁלֵּם לָהֶם, נִמְצָא שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים בַּעֲשִׂיָּתָם בְּשַׁבָּת לְטוֹבַת עַצְמָן.
(וְאַף שֶׁאִם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים בְּשַׁבָּת הָיָה מַגִּיעַ הֶפְסֵד לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הַיִּשְׂרָאֵל שָׂכַר הַמֶּלַח שֶׁיְּבַשֵּׁל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ, וְהַיָּמִים שֶׁהֶחְסִיר וְלֹא בִשֵּׁל מֵהֶם אֵין לָהֶם תַּשְׁלוּמִים, שֶׁלֹּא יְנַכֶּה לוֹ הַשָּׂר כְּלוּם מִשְּׂכָרוֹ, וְגַם לֹא יַנִּיחֶנּוּ לְבַשֵּׁל כְּנֶגְדָּם בְּשָׁנָה הָאַחֶרֶת, וּבִשְׁבִיל כָּךְ כְּשֶׁהַיִּשְׂרָאֵל שׂוֹכֵר פּוֹעֲלִים לְחֹדֶשׁ אוֹ לְשָׁנָה הוּאט מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מְאֹד שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וְהֵם מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת גַּם בְּשַׁבָּת מֵחֲמַת קְפֵדָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם בִּשְׁבִיל כָּךְ אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא דַּי שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִילוֹ, וְאִם יִרְצוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְאִם אַף עַל פִּי כֵן הֵם עוֹשִׂים מֵאֲלֵיהֶם כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכָרָם — אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לָהֶם כְּלוּם, אַף עַל פִּי שֶׁמַּגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל הֲנָאָה גְדוֹלָה מִזֶּה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁהַנָּכְרִים מִתְכַּוְּנִים לְטוֹבַת עַצְמָן).
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
מקפיד עליהם כו׳. עיין בשו״ת פנים מאירות סי׳ ל״ח שהאריך בזה, ותורף דבריו שיש שני טעמים לאיסור א׳ מפני שהרמב״ם מודה לראב״ד דהיכא דמשתרשא ליה אסור והכא משתרשא ליה, ב׳ דהרמב״ם לא התיר אף לפי דעת הראב״ד אלא כשאינו מקפיד על ביטולו והכא מקפיד על ביטולו משום דכשיגיע סוף שנתו יפחות לו השבתות, ורש״ל התיר בכה״ג שאינו מקפיד על ביטולם עכת״ד.
והנה תשובת רש״ל לא היתה לפניו רק מה שהעתיק המ״א כמבואר שם בדבריו, ובודאי אילו ראה אותה לא כתב כן, דמבואר שם דעיקר שאלת השואל היתה אם נתיר מחמת פסידא דומיא דמכס, ואם לא היה מקפיד כלל על ביטולו לא דמי כלל למכס דשרי משום דאדם בהול כו׳, וכאן אינו בהול כלל שאינו מקפיד כלל, ואף רש״ל לא דחה זה אלא מטעמים אחרים ע״ש. אלא ודאי דלהקפדה לא חיישינן אלא כשהנכרי עושה רק מחמת קפידת הישראל, כגון בנדון דהרמב״ם ששכרו לשנה, ואם לא היה הישראל מקפיד על ביטולו והיה משלם לו כל שכרו משלם אף אם היה מבטל בשבת ולא היה לו עליו תרעומות כלל ודאי שלא היה עושה בשבתות, רק מחמת שהישראל מקפיד על ביטולו הוא עושה גם בשבת, נמצא שהוא עושה אדעתא דישראל ולא אדעתא דנפשיה, אבל הכא שמשלם לו כך וכך בעד כך וכך מלח או כך וכך ברזל אדעתא דנפשיה קעביד להרבות בשכרו, שאם לא היה מקפיד עליו אפשר שג״כ היה עושה כדי לקבל שכר הרבה. וכה״ג ממש מחלק המ״א ריש סי׳ רמ״ג.