Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Запреты в праздник и разрешённое с изменением

Орах Хаим · симан 510 · лист 2 из 5
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
גהַבּוֹרֵר קִטְנִיּוֹת הַמְעֹרָבִים עִם עַפְרוּרִית אוֹ עִם מֹץ שֶׁלָּהֶם — בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ אֲפִלּוּ פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל, וַאֲפִלּוּ בְּקָנוֹן, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹכֵל מֵהֶם לְאַלְתַּר אֶלָּא בּוֹרֵר בְּשַׁחֲרִית לֶאֱכוֹלב בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת אֲפִלּוּ בּוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת, מִכָּל מָקוֹם בְּיוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ אֲכִילָה הִתִּירוּ לִבְרוֹר כְּדַרְכּוֹ אֲפִלּוּ פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל.
וְלֹא אָמְרוּ דְּהַבְּרִירָה הִיא מִמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּיוֹם טוֹב אַף לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, אֶלָּא בִּבְרִירַת תְּבוּאָה, שֶׁדֶּרֶךְ לָבֹר אוֹתָהּ הַרְבֵּה בְּיַחַד, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ״ה, עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם, אֲבָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לָבֹר אוֹתָן אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ מֵהֶם בּוֹ בַיּוֹם — מֻתָּר לִבְרוֹר כְּדַרְכּוֹ.
דבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה עַל הַפְּסֹלֶת, שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר טֹרַח בִּבְרִירַת הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת מִבִּבְרִירַת הַפְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל, לְפִיכָךְג הִצְרִיכוּ אוֹתוֹ לִבְרוֹר הַפְּסֹלֶת כְּדֵי לְמַעֵט בְּטֹרַח בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם הַפְּסֹלֶת מְרֻבָּה עַל הָאֹכֶל — צָרִיךְ לִבְרוֹר אֶת הָאֹכֶל וּלְהַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת, כְּדֵי לְמַעֵט בְּטֹרַח.
וְכֵן אֲפִלּוּ אִם הָאֹכֶל מְרֻבֶּה עַל הַפְּסֹלֶת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר טֹרַח בִּבְרִירַת הַפְּסֹלֶת מִבְּרִירַת הָאֹכֶל, כְּגוֹן שֶׁהַפְּסֹלֶת הוּא דַק מְאֹד וְיֵשׁ טֹרַח לִקַּח אוֹתוֹ בְּיָדוֹ — צָרִיךְ לִבְרוֹר הָאֹכֶל וּלְהַנִּיחַ הַפְּסֹלֶת, כְּדֵי לְמַעֵט בְּטֹרַח.
וְכֵן אִם הַפְּסֹלֶת מְרֻבָּה עַל הָאֹכֶל, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר טֹרַח בִּבְרִירַת הָאֹכֶל מִבְּרִירַת הַפְּסֹלֶת, כְּגוֹן שֶׁהָאֹכֶל הוּא דַק מְאֹד — צָרִיךְ לִבְרוֹר אֶת הָאֹכֶל וּלְהַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת, כֵּיוָן שֶׁכַּמּוּת הַפְּסֹלֶת מְרֻבָּה עַל כַּמּוּת הָאֹכֶל.
אֲבָל אִם כַּמּוּת הָאֹכֶל הוּא שָׁוֶה לְכַמּוּת הַפְּסֹלֶת וְיֵשׁ יוֹתֵר טֹרַח בִּבְרִירַת הָאֹכֶל מִבְּרִירַת הַפְּסֹלֶת — צָרִיךְ לִבְרוֹר אֶת הַפְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל, כְּדֵי לְמַעֵט בְּטֹרַח.
וְאִם הָאֹכֶל וְהַפְּסֹלֶת שְׁנֵיהֶם שָׁוִין בְּכַמּוּתָן וּבְטִרְחָתָן — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִבְרוֹר אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה.
הוְכָל זֶה כְּשֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִבְרוֹר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֲבָל אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִבְרוֹר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — אָסוּר לִבְרוֹר פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה עַל הַפְּסֹלֶת וְיֵשׁ יוֹתֵר טֹרַח בִּבְרִירַת הָאֹכֶל מִבִּבְרִירַת הַפְּסֹלֶת.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
בין הערבים כו׳. הנה הט״ז בס״ק ג׳ כתב דברירה אסורה ביו״ט לפי שאפשר לעשותן מערב יו״ט, ומה שהתירו לברור כאן היינו לאכול מיד, עיין שם היטב. וזה אינו אלא לפי שיטת הטור סי׳ שי״ט דאף בשבת מותר לברור פסולת מהאוכל (היינו לאכול מיד) כדי לאכול לאלתר, וכן הוא שיטת התוס׳ סוף פרק נוטל כמ״ש בים של שלמה פרק קמא דביצה סי׳ מ״ב. אבל לשיטת הרמב״ם ורשב״א ושו״ע סי׳ שי״ט דבפסולת מתוך האוכל אסור אפילו לאכול לאלתר, א״כ ביו״ט דשרי לברור כדרכו אפילו פסולת מהאוכל על כרחך צריך לומר כמו שכתב המגיד משנה דברירת קטניות הותרה לגמרי אפילו במקום שכיוצא בו בשבת חייב, ודלא כט״ז. אלא דלענין דינא קיי״ל כהט״ז, שאם היה אפשר לברור מערב יו״ט אסור לברור ביו״ט כי אם מה שצריך לאכול לאלתר, שהרי בסי׳ תצ״ה סתם רמ״א וכתב כלל לכל הלכות יו״ט דיש אומרים שכל מלאכות אוכל נפש שהיה אפשר לעשותה מערב יו״ט אסור לעשותה ביו״ט, ומשום הכי לא הוצרך לחשוב כרוכלא בכל (המקומות) היתר שנזכר בשו״ע דיש אומרים דהיינו כשאי אפשר לעשותה בערב יו״ט. ולכן סתם רמ״א בכאן וכתב אפילו לבו ביום, וכמו שכתב המג״א.
ולא נעלם ממני דאפשר לומר שכוונת הט״ז לאסור ברירת קטניות לבו ביום אפילו כשאי אפשר לו לברור מערב יו״ט מחמת ב׳ טעמים. הא׳, לפי שעל הרוב אפשר לברור בערב יו״ט לכן אסרו מלאכה זו לגמרי (אפילו אם יקרה פעם שאי אפשר לו לעשותה מערב יו״ט, אלא א״כ עושה בענין שבשבת אין בו חיוב חטאת כמו שכתב הרשב״א שהסכים עמו הט״ז), וכהאי גוונא כתב המגיד משנה ריש פ״א לשיטת הרמב״ם ע״ש. הב׳, שאין אנו הולכים כלל אחר העושה שלא היה אפשר לו לעשות מערב יו״ט, אלא כיון שהמלאכה עצמה אפשר לה להעשות מערב יו״ט אסור לעשותה ביו״ט, כמו לענין מילה בשבת, וכמו לענין מכשירין להר״ן שאוסר אע״פ שלא ידע כלל מערב יו״ט שיצטרך למלאכה זו ביו״ט, כמ״ש בבית יוסף סי׳ תק״ז גבי גריפת התנור ע״ש. אבל כיון שסברות אלו אינן מבוארים בהדיא בט״ז, ובמג״א מבואר בהדיא להפך, שהרי במסננת של חרדל שהוזכר בגמרא בפירוש לאיסור והמג״א התיר אם לא היה אפשר לו לסנן מערב יו״ט, אלמא דלא סבירא ליה כיון שמלאכה זו בעצמה אפשר לעשותה מערב יו״ט וגם העושה עצמו רוב הפעמים אפשר לו לעשותה מערב יו״ט יהא אסור לעשותה ביו״ט, אלא אזלינן בתר העושה זה עצמו במלאכה זו בשעה זו, ואם לא היה לו שהות לעשותה מערב יו״ט מחמת אונס או מחמת טרדא מותר לעשותה ביו״ט אפילו הוא מכשירי אוכל נפש (שיש בהם איסורא דאורייתא), כמו שכתב המג״א בסי׳ תק״ט סק״ב וסק״ד וסקי״ד. וכן דעת רמ״א והגהות אשר״י כמו שכתב המג״א בס״ק י״א. וכן הוא דעת רש״י דף כ״ח ע״ב ודף ל״ב ע״ב.
הצריכו כו׳. כן משמע בט״ז סק״ב, דאף דאיכא מלאכה גמורה בברירת הפסולת, אעפ״כ אם יש טורח יותר בברירת האוכל אסור לברור את האוכל משום טירחא שאינה צריכה, והטעם דמלאכת אוכל נפש הותרה ביו״ט ולא דחויה כמ״ש לעיל, אבל טירחא שאינה צריכה לא הותרה מעולם: