Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Симан 24

Йоре Деа · симан 24 · лист 4 из 6
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יבהַחֶנְוָנִי שֶׁשּׁוֹקֵל דָּבָר לַח כְּבָשָׂר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — צָרִיךְ לְקַנֵּחַ הַמֹּאזְנַיִם בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוֹקֵל, מִפְּנֵי שֶׁהַלַּחוּת נִדְבָּק בָּהֶם וּמַכְבִּידָן. וְהַמִּשְׁקָל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד דָּבָר הַלַּח וְהוּא מִתְלַכְלֵךְ בְּיָדָיו הַמְלֻכְלָכוֹת אוֹ בַּמֹּאזְנַיִם — צָרִיךְ לְקַנְּחוֹ פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ:
יגהַמֹּאזְנַיִם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מְיֻשָּׁרִים כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא. כֵּיצַד? מוֹכְרֵי עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִדְּבָרִים הַכְּבֵדִים, צָרִיךְ לִהְיוֹת הַבַּרְזֶל הֶחָלוּל שֶׁהַלָּשׁוֹן עוֹבֵר בְּתוֹכוֹ, וְהוּא מְחֻבָּר לִקְנֵה הַמֹּאזְנַיִם וְתָלוּי מִן הַגָּג, צָרִיךְ לִהְיוֹת אָרְכּוֹ ג׳ טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא תָּלוּי בָּאֲוִיר ג׳ טְפָחִים מִן הַגָּג. וּקְנֵה הַמֹּאזְנַיִם צָרִיךְ לִהְיוֹת אָרְכּוֹ י״ב טְפָחִים, שֶׁבְּפָחוֹת אֵינוֹ מַכְרִיעַ הַמֹּאזְנַיִם בְּדָבָר מוּעָט, מִתּוֹךְ שֶׁהַמִּשְׁקָל רָב. וְהַחוּטִין שֶׁכַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם תְּלוּיִין בָּהֶם מִן הַקָּנֶה, צָרִיךְ לִהְיוֹת אָרְכָּן י״ב טְפָחִים,א וְהַכַּפּוֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ ג׳ טְפָחִים. וְשֶׁל מוֹכְרֵי צֶמֶר וְשֶׁל מוֹכְרֵי זְכוּכִית — יִהְיוּ תְּלוּיִים מִן הַגָּג ב׳ טְפָחִים, וְהַכַּפּוֹת גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ ב׳ טְפָחִים, וְאֹרֶךְ הַקָּנֶה וְאֹרֶךְ הַחוּטִין ט׳ ט׳ טְפָחִים. וְשֶׁל חֶנְוָנִי וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הַמּוֹכְרִים מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקִים — יִהְיוּ תְּלוּיִים טֶפַח, וּגְבוֹהִים מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וְאֹרֶךְ הַקָּנֶה וְאֹרֶךְ הַחוּטִין ו׳ ו׳ טְפָחִים. וְשֶׁל מוֹכְרֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְשֶׁל מוֹכְרֵי אַרְגָּמָן טוֹב וּשְׁאָר עִנְיָנִים דַּקִּים — יִהְיוּ תְּלוּיִים ג׳ אֶצְבָּעוֹת, וּגְבוֹהִים מִן הָאָרֶץ ג׳ אֶצְבָּעוֹת, וְאֹרֶךְ הַקָּנֶה וְהַחוּטִין לֹא נָתְנוּ בָּהֶם שִׁעוּר, לָכֵן יַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה:
ידמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁקֹל עַיִן בְּעַיִן וְלֹא לְהַכְרִיעַ כְּלוּם — צָרִיךְ לְהוֹסִיף אֶחָד מִמֵּאָה בְּדָבָר הַלַּח וְאֶחָד מֵאַרְבַּע מֵאוֹת בְּדָבָר יָבֵשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמִדּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר “אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ” — צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ — חַיָּב לְהַכְרִיעַ טֶפַח בְּמִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים הַיְקָרִים דַּי בְּהַכְרָעָה מוּעֶטֶת (וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ אֶחָד מֵאַרְבַּע מֵאוֹת). וּלְפָחוֹת מִלִּיטְרָא אַף לָאֳכָלִין וּמַשְׁקִין אֵין צָרִיךְ הַכְרָעָה טֶפַח:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
עיין רשב״ם וסמ״ע ומהרש״א במתני׳. ומסתימת הרמב״ם וטוש״ע לא משמע הכי, אלא לעולם אין צריך הכרעה יותר מטפח. וכ״מ בהדיא ברמב״ם ושו״ע שאין הטעם בחוטין משום הכרעה דהא אפילו בשוקל בידו בעינן הכי. וכ״מ מלשון הטור צריכין להיות מיושרין כו׳ כדי שיהיה כו׳ משמע שזהו יושר המאזנים עצמן ולא משום הכרעה שלא הזכירה עדיין. וכ״מ ממ״ש הרמב״ם וטור ושו״ע דין זה בסתם, וההכרעה אינה אלא במקום שנהגו. ונימוקם עמהם, מדלא תנא מקום שנהגו במשנה כלים פכ״ט אלא סתמא, והכא תנן היה שוקל לו כו׳. וכ״מ מפשט הסוגיא בגמרא. ולהרשב״ם צריך עיון, שדבריו סותרים זה את זה, שדחה דברי המפרש משום הכרעות כפולות, משום דחד שיעורא הוא למשקל גדול וקטן, כמ״ש בסמ״ע ס״ק כ״ה. ויש ליישב בדוחק וצריך עיון: