Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ב
пункт 2
“אָמֵן” זוֹ יֹאמְרֶנָּה בְּלַחַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ שֶׁבְּרָכָה רְבִיעִית אֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה וִיזַלְזְלוּ בָּהּ. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ הַמִּנְהָג לְאָמְרוֹ בְּקוֹל רָם. וְיֵשׁ מְיַשְּׁבִין הַמִּנְהָג לוֹמַר, שֶׁלֹּא חָשְׁשׁוּ שֶׁיְּזַלְזְלוּ בִּבְרָכָה רְבִיעִית אֶלָּא בִּימֵיהֶם, שֶׁהָיוּ הַפּוֹעֲלִים הוֹלְכִים לִמְלַאכְתָּם כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים “אָמֵן” שֶׁאַחַר “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם”, שֶׁלֹּא חִיְּבוּ חֲכָמִים בִּבְרָכָה רְבִיעִית מִפְּנֵי בִּטּוּל מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, לְכָךְ הָיוּ עוֹנִין “אָמֵן” בְּלַחַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ הַפּוֹעֲלִים (וְיַכִּירוּ שֶׁבְּרָכָה רְבִיעִית אֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה) וְיָבוֹאוּ לְזַלְזֵל בָּהּ (אַף שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בִּטּוּל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת), אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁגַּם הַפּוֹעֲלִים מְבָרְכִים אַרְבַּע בְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״א —📖 Ссылка на источниксиман 191
אֵין לָחֹש לָזֶה: גпункт 3
בְּ“בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם”, כֵּיוָן שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ מַלְכוּת דָּוִד — אֵין לְהַזְכִּיר בָּהּ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְהַשְׁווֹתָן יַחַד. וְהָאוֹמֵר “מַלְכוּתְךָ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ” — טוֹעֶה. וְכֵן אֵין לוֹמַר בָּהּ: “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ”. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לוֹמַר גַּם כֵּן: “מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם” בְּסִיּוּם “יַעֲלֶה וְיָבֹא”. וְלֹא נָהֲגוּ כֵּן, כִּי לֹא חָשְׁשׁוּ מִלְּהַזְכִּיר מַלְכוּת שָׁמַיִם אֵצֶל מַלְכוּת דָּוִד אֶלָּא בְּסָמוּךְ לָהּ, דְּהַיְנוּ בְּאוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁמְּבַקֵּשׁ עַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד אֵין לְהַזְכִּיר מַלְכוּת שָׁמַיִם סָמוּךְ לוֹ קְצָת (כָּל אוֹתוֹ עִנְיָן), עַל כֵּן אֵין לוֹמַר: “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ”, שֶׁהוּא גַּם כֵּן סָמוּךְ לוֹ, כִּי “וְעַל הַבַּיִת כוּ׳” הוּא עִנְיַן אֶחָד עִם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה, אֲבָל “יַעֲלֶה וְיָבֹא” הוּא עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מֵעִנְיָן זֶה: דпункт 4
נֻסַּח בְּרָכָה זוֹ, פּוֹתֵחַ: “רַחֵם ה׳ אֱלֹהֵינוּ”, אוֹ “נַחֲמֵנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ”, וְחוֹתֵם “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם”, אוֹ “מְנַחֵם צִיּוֹן בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלָיִם”. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּתַח בְּ“רַחֵם” וְחוֹתֵם בִּ“מְנַחֵם” — אֵין לָחֹש וְלוֹמַר שֶׁהַחֲתִימָה אֵינָהּ מֵעִנְיַן הַפְּתִיחָה, לְפִי שֶׁעִקַּר הַחֲתִימָה כִּפְתִיחָתָהּ מַמָּשׁ, הַכֹּל בְּרַחֲמִים. וּבֵין בְּשַׁבָּת וּבֵין בְּחֹל יֵשׁ לוֹמַר נֻסַּח אֶחָד. וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים בְּחֹל בִּלְשׁוֹן רַחֲמִים וּבְשַׁבָּת בִּלְשׁוֹן נֶחָמָה לְפִי שֶׁאֵין מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים בְּשַׁבָּת, וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם, שֶׁגַּם “נַחֲמֵנוּ” הוּא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כְּמוֹ “רַחֵם”. וְאֵין לָחֹש, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִים: “פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ”, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְאִסּוּר שְׁאֵלַת צְרָכָיו, לְפִי שֶׁטֹּפֶס הַבְּרָכָה כָּךְ הִיא.