Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Совместное дело еврея и нееврея

Орах Хаим · симан 245 · лист 7 из 8
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יגאֲפִלּוּ אִם הַמְּלָאכָה מֻטֶּלֶת גַּם עַל הַיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן שֶׁהֵם שֻׁתָּפִים בְּתַנּוּר אוֹ בְּמֶרְחָץ אוֹ בְּרֵחַיִם אוֹ בִּמְלָאכָה אוֹ בִּסְחוֹרָה בַּחֲנוּת — אֵין אִסּוּר כְּשֶׁלֹּא הִתְנוּ מִתְּחִלָּה, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא עוֹבֵד לְבַדּוֹ בְּיוֹם אֶחָד בְּחֹל כְּנֶגֶד הַשַּׁבָּת שֶׁעָבַד הַנָּכְרִי לְבַדּוֹ וְנוֹטֵל כָּל שְׂכַר יוֹם הַהוּא לְעַצְמוֹ, אֲבָל אִם כָּל יְמוֹת הַחֹל הֵם שָׁוִים בַּעֲבוֹדָה וּבְשָׂכָר יָכוֹל לְהַשְׂכִּיר כָּל הַשַּׁבָּתות לַנָּכְרִי בְּהַבְלָעָה, שֶׁיַּעֲבוֹד לְבַדּוֹ ב׳ אוֹ ג׳ יָמִים וְיִטּוֹל כָּל הַשָּׂכָר לְעַצְמוֹ הֵן רַב הֵן מְעַט, רַק שֶׁיִּתֵּן לְהַיִּשְׂרָאֵל דָּבָר קָצוּב בְּעַד ב׳ אוֹ ג׳ יָמִים אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשַּׁבָּת בִּכְלָלָם — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְצַוֶּה לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת, וְהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ לְטוֹבָתוֹ.
וְאַף בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֲסוּרִים שָׁם לְהַשְׂכִּיר לְנָכְרִי תַּנּוּר מֶרְחָץ וְרֵחַיִם מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, מִכָּל מָקוֹם כַּאן כֵּיוָן שֶׁהַנָּכְרִי שֻׁתָּף עִמּוֹ — אֵין כַּאן מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לְהַנָּכְרִי חֵלֶק בִּמְלָאכָה זוֹ וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ הוּא מִתְכַּוֵּן.
וּמִטַּעַם זֶה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִתִּירוּ בְּשֻׁתָּפוּת נָכְרִי — הִתִּירוּ אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְמַרְאִית הָעַיִן:
ידוְכֵן יָכוֹל לִשְׂכּוֹר אֶת הַנָּכְרִי שֻׁתָּפוֹ בְּקַבְּלָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲבוֹד הַנָּכְרִי גַּם בְּעַד חֵלֶק הַיִּשְׂרָאֵל, וּבְעַד כָּךְ וְכָךְ שָׂכָר שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר לְחֶלְקוֹ יִתֵּן לוֹ כָּךְ וְכָךְ, רַק שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ כָּל אֵימַת שֶׁתִּשְׂתַּכֵּר לְחֶלְקִי כָּךְ וְכָךְ אֶתֵּן לְךָ כָּךְ וְכָךְ, וְהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ״ד, שֶׁאֵין בְּזֶה אִסּוּר אֶלָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, וְכַאן שֶׁהַנָּכְרִי הוּא שֻׁתָּפוֹ — אֵין כַּאן חֲשַׁשׁ מַרְאִית הָעַיִן:
טוכָּל מָקוֹם שֶׁמּוֹעִיל אִם הִתְנוּ, אִם לֹא הִתְנוּ בַּתְּחִלָּה בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ — יֵשׁ תִּקּוּן עַל יְדֵי שֶׁיְּבַטְּלוּ הַשִּׁתּוּף וְיִמְחֲלוּ זֶה לְזֶה הַתְּנָאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְיַחְזְרוּ לְהִשְׁתַּתֵּף וְיַתְנוּ בְּעֵת הַשִּׁתּוּף.
וְאִם נִשְׁתַּתְּפוּ בַּחֲנוּת וְלֹא הִתְנוּ בַּתְּחִלָּה — יַחְזְרוּ וְיִקְחוּ כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ וִיבַטְּלוּ הַשֻּׁתָּפוּת, וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ לְהִשְׁתַּתֵּף וְיַתְנוּ בַּתְּחִלָּה.
וְאִם לָקְחוּ שָׂדֶה בְּשֻׁתָּפוּת וְלֹא הִתְנוּ בַּתְּחִלָּה — יְבַקְשׁוּ מֵהַמּוֹכֵר שֶׁיַּחֲזוֹר לָהֶם דְּמֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ וְיִקְנוּ מִמֶּנּוּ קִנְיָן חָדָשׁ וְיַתְנוּ בְּעֵת הַקְּנִיָּה.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ומיהו לפי זה אפשר דלא בעינן שלא יהיה לישראל חלק מעולם בשבת, דאף אם עשה כן ר״ת לדעת התוס׳, היינו משום דס״ל דאף כשאין ריוח אסור משום דה״ל כמעמיד בידים, כמו שדקדקו התוס׳ לכתוב תיבת בידים, להורות דאף כשאין ריוח וגם לא ס״ל הא דהמלאכה מוטלת כו׳ אפ״ה אסור, ועל כרחך צריך לומר משום דהוה כמעמיד ממש בידים, הילכך אין מועיל מה שמקנה לו אח״כ לשבתות אפילו בהבלעה, כיון דהוה ליה כאומר ממש לעשות בשבת ומקנה ונותן לו במה לעשות, שאסור לדעת התוספות וסיעתם שהביא הש״ך שם, אף על פי שאין ריוח לישראל מזה. אבל לדידן דקי״ל דכשאין ריוח לא מיתסר אלא משום שהמלאכה מוטלת כו׳, ולא ס״ל דהוה כאומר ממש לעשות, אלא דכשיש ריוח מחזי כאומר כו׳ או מחזי כעושה בשבילו כמ״ש בסי׳ רמ״ד, א״כ אפשר דלא אמרינן הכי אלא כשעושה בשל ישראל, שלא הקנה לו אלא השכירו לו לשבתות, אבל כשהקנה לו אפילו בתנאי לא מחזי כאומר לו ולא כעושה בשבילו כיון שעושה בשלו. ומ״ש בספר התרומה שר״ת צוה לקבל החוב כו׳, ס״ל דהמעשה היה שגבה חצי תנור כמ״ש הרא״ש, וא״כ המלאכה מוטלת על שניהם, לכן אין מועיל מה שמקנה אח״כ, וכן משמע בהדיא מדבריו שם. ואף להמ״א דלא ס״ל כהתוס׳ שהביא הש״ך שם, מ״מ יותר נראה דס״ל כפירוש הראשון דלעיל, דבהגהות אשר״י מבואר דלא מהני התנו משום דלא הקנהו לו לעולם, וע״כ לא מיירי בשעת קניית ישראל את התנור, שהרי לא נזכר שם כלל מענין קנייה זו, וגם לא שייך לשון יקנה לו חלק כו׳, ואפילו הכי כתב על זה המ״א דלא מיתסר אלא משום שכר שבת ובהבלעה שרי. ועוד אי אפשר לומר כלל כשלא היה לישראל חלק מעולם הוא שאסר המ״א בשם התוס׳ משום שכר שבת, הרי התוס׳ כתבו בפירוש כל התנור של ישראל הוה ליה כמשכיר כו׳ ע״ש, אלא ודאי דלדעת המ״א די במקנה אח״כ (וכמ״ש בפנים).