Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Поздняя редакция к симану 259 · последняя редакция

Орах Хаим · симан 259 · лист 2 из 10
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
גוכן משמע מלשון הרב רבינו יונה בר״ן ריש פ״ד, דלא סבירא ליה כמו שכתב הרשב״א להוכיח מזה דר׳ זירא מיירי דוקא במפסיק אוירא, מדכתב דאפילו מפסיק אוירא כו׳. וכן משמע מלשון הרשב״א שתלה בדעת עצמו וכתב נראה לי כו׳ ולא תלה ברבו, מכלל דרבו סבירא ליה דאפילו לא מפסיק אוירא לא אסר אלא בהטמנה. וכן משמע בהדיא ממה שכתב הרב רבינו יונה גבי כוזא אפומא דקומקמא דאפילו צונן אסור אפילו להפשיר בדרך הטמנה, והיינו אפילו להפיג צינתם כמו שכתב שם הרשב״א בשמו, וכן כתב הרשב״א פ״ג דאין חילוק כלל בין הפשר להפיג צינתם. ואם כן אמאי מותר להפשיר פך של שמן בכלי שני אפילו לגירסת הגאונים דהפשרו לא זהו בישולו. ועל כרחך דלא מיקרי דרך הטמנה אלא כשכולו טמון. ואם כן נתנו דבריהם לשיעורין, דלא כרשב״א (ואין לומר דרשב״א מודה בדבר שאינו מוסיף הבל דבעינן כולו דוקא, ואפומא דקומקמא עיקר האיסור הוא משום ההטמנה בבגדים. דהא למד כן ממשמעות המשנה, ומשם יש ללמוד גם כן לאינו מוסיף שלא התירו אלא מבעוד יום. ובלאו הכי נמי דוחק לחלק ביניהם נגד משמעות לשון הגמרא סוף פרק במה מדליקין מפני מה אמרו כו׳. וגם אם כן על כרחך נתנו שיעור. ובר מן כל דין, מבואר כן בהדיא מלשון הרשב״א ור״ן פ״ג הובא בש״ע סי׳ רנ״ז דדוקא שלא יתטנף כו׳). ואתי שפיר נמי הא דלא אסור להפשיר בכהאי גוונא אלא בשבת כמו שכתב הטור סי׳ רנ״ח, וכדמשמע מלשון הסוגיא מאי שנא ממיחם כו׳ דמיירי בשבת, והוי ליה למימר ליה דהכא אפלו מבעוד יום אסור, והיינו טעמא משום דלא הוי מטמין ממש בדבר המוסיף אלא כמטמין כו׳, משום דבמקצת לאו הטמנה היא, אלא דבדבר שאינו מוסיף לא התירו להטמין את הצונן בכהאי גוונא שחום ההפשר נולד בו מדבר המוסיף שהוא המיחם. ואם כן הוא הדין לכלי שני דלענין הפשר אין לחלק כלל ביניהם, כמו שכתב הרשב״א להקשות על גירסת רש״י דהפשרו זהו בישולו. וגם לפי מ״ש שם לפי דעת רש״י לא אתי שפיר הכא. חדא דהכא מיירי במים ולא בשמן כדמוכח בגמרא. ועוד דעל גבי מיחם מלמעלה ודאי דלא מיקרי כלי ראשון דלא עדיף מאילו עירה ממיחם לכוזא. ועוד דהרב רבינו יונה לא פליג אר״י הזקן לאסור להניח במקום שיוכל לבא לידי בישול, שהרי גם הגאונים סבירא להו הכי וכן הוא בירושלמי כמו שכתב הרשב״א פ״ג.