Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Поздняя редакция к симану 259 · последняя редакция

Орах Хаим · симан 259 · лист 8 из 10
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ידולא דמי לבשר ובצל שהם מגולים ואין לגזור במגולה אטו מכוסה וטמון, משא״כ בטמון בקדרה דמקרי נמי הטמנה אף שהיא דבר קשה, דלא גרעה מכיסוי קדרה שהוא גם כן דבר קשה ויש בו משום הטמנה אילו היה נותנו כדי להחם. דהא מדמסיק הרשב״א והר״ן וכל שכן כו׳ רחב שלא יגע כו׳, מכלל דמיירי בדבר קשה ולא בכר וכסת וכהאי גוונא. וטעמא כדמפרש בירושלמי סוף פ״ד כל הדברים מועילים כו׳. והא דלא שרי ליתן כר על הכיסוי, היינו משום דאינו עשוי אלא לשמור, כמשמעות לשון הרשב״א כשומר ונותן כיסוי כו׳, וכן צריך לומר בר״ן. וגם אם מתכוין להחם יש לומר דליכא הכירא במילתא מאחר דאורחיה גם כן לשמור. ומהאי טעמא נמי לא מהני הקדרה גופה, גם אם תמצי לומר דדבר שאינו מוסיף דמי לדבר המוסיף דלאו בכיסוי לחוד תליא מילתא, משום דליכא הכירא דהטמנה כלל לשמור החום, שזהו דרך בישול לחוד לבשל בקדרה וזו היא עצמה שבישל בה, דהא פינן ממיחם למיחם מותר, ונמצא שלא עשה שום מעשה מבעוד יום להטמנה לשמור החום. ומשום הכי לא מיקרי הוספה רק הטמנה מחדש. ומהאי טעמא נמי לא מקרי הטמנה ממש לענין איסור אסוקי הבלא מקרקע הכירה כמו שאסרו בקופה שטמן בה. ובנוגעת בגחלים היינו טעמא דאסור, משום גזרה, דהיינו שלא נתנו דבריהם לשיעורין.
טווהשתא אתי שפיר נמי מה שכתב הטור סימן רנ״ח ואין זה כטומן בדבר כו׳, דלכאורה משנה שאינה צריכה היא, דמהיכי תיתי למיקריא הטמנה, דהא הטור לא הזכיר כלל שנותן תחת הבגדים כפירוש הרב רבינו יונה אלא על קדרה חמה בלבד. וגם ברישא ר״ל על ההטמנה מלמעלה כגון שמקצת מגולה, שהרי גם הרא״ש לא הזכיר רק פירוש ר״י בההיא דכוזא כו׳, וגם הטור נמשך אחריו בסי׳ שי״ח ובנוסחאות אחרות גם בסי׳ זה כמו שכתב ב״י. וכל שכן בהרמב״ם שממנו לקוחים דברי הטור אי אפשר לפרש כלל כפירוש הרב רבינו יונה אלא כפירוש ר״י, כמו שכתב המגיד משנה שם. ולפי מה שנתבאר אתי שפיר, דסלקא דעתך אמינא מאחר שהקדרה מוספת הבל כקרקע הכירה גרופה ולשום תבשיל בתוך כלי מקרי גם כן הטמנה לענין נוגע בגחלים, משא״כ בבישרא אגומרא, קמ״ל דלא מיקרי דרך הטמנה ממש בכהאי גוונא. ועובדא דרבי להרא״ש אתי שפיר כמו שנתבאר לעיל להרשב״א, משום דלהפשיר לא גרע מכלי שני דלא מיקרי מוסיף הבל, כמו שנתבאר לעיל בשם רש״י. אלא דלפי זה לא אתי שפיר כל כך לשון הטור סי׳ רנ״ח ואין זה כטומן כו׳, כיון דמיירי להפשיר.