Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Дрова, запрещённые и разрешённые в праздник

Орах Хаим · симан 501 · лист 5 из 5
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לְפִיכָךְ, אָסוּר לְהַדְלִיקָן בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא נִדְלַק עֲדַיִן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַדְלֵק בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁנִּדְלַק כְּבָר וְנִכְבָּה בְּשַׁבָּת. וְכֵיוָן שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיקָן בְּיוֹם טוֹב — יֵשׁ עַל שִׁיּוּרֵי הַפְּתִילָה דִּין כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר, שֶׁאֵין לְטַלְטְלוֹ כִּי אִם לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ח. אֲבָל שִׁיּוּרֵי הַלַּפִּידִים כֵּיוָן שֶׁאֵין רְאוּיִים לְהַסָּקָה בְּיוֹם טוֹב — אָסוּר לְטַלְטְלָם אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפָן וּמְקוֹמָן, לְפִי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי כְּלָל.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֲבָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — מֻתָּר לְהַדְלִיקָן בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא נִדְלַק עֲדַיִן, דְּכֵיוָן שֶׁיּוֹם טוֹב שֵׁנִי אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — לֹא גָזְרוּ שֶׁמָּא יַדְלִיק בַּצַּד שֶׁנִּדְלַק כְּבָר. וְכֵיוָן שֶׁהֵן רְאוּיִים לְהַדְלָקָה — מֻתָּר גַּם כֵּן לְטַלְטְלָן כְּדִין כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּר שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ח.
אֲבָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁחָל בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת וּמִמֶּנּוּ וְאֵילַךְ — מֻתָּר לְהַדְלִיק בּוֹ שִׁיּוּרֵי פְּתִילוֹת וְלַפִּידִים אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁנִּדְלְקוּ בוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן.
וַאֲפִלּוּב בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֻתָּר לְהַדְלִיק, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם יוֹם שֵׁנִי חֹל — מֻתָּר לְהַדְלִיק בּוֹ כְּמוֹ בְּחֹל, וְאִם הוּא קֹדֶשׁ וְיוֹם רִאשׁוֹן חֹל — כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר, שֶׁהֲרֵי חֹל מֵכִין לְיוֹם טוֹב, וְאִם שְׁנֵיהֶם קְדוֹשִׁים — אִם כֵּן הֲרֵי הֵן קְדֻשָּׁה אַחַת, שֶׁהֲרֵי כְּיוֹם אֶחָד אָרֹךְ הֵן חֲשׁוּבִים, וְאֵין שַׁיָּךְ כַּאן אִסּוּר הֲכָנָה מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ כֵּיוָן שֶׁהֵן יוֹם אֶחָד.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת מֻתָּר לְהַדְלִיק שִׁיּוּרֵי הַלַּפִּידִים וְהַפְּתִילוֹת שֶׁנִּדְלְקוּ וְכָבוּ בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵין כְּבִיָּה זוֹ חֲשׁוּבָה הֲכָנָה גְמוּרָה, כֵּיוָן שֶׁגּוּף הַפְּתִילָה כְּבָר הָיָה בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי כְּבִיָּה זוֹ הִיא נוֹחָה יוֹתֵר לְהַדְלִיק, וְאֵין בְּזֶה כְּדַאי לֶאֱסוֹר אֶת גּוּף הַפְּתִילָה וְהַלַּפִּידִים.
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה — יֵשׁ לָחוּשׁ לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה וְלַעֲשׂוֹת פְּתִילוֹת חֲדָשׁוֹת. וְאִם הַיְשָׁנָה מֻנַּחַת עַל פִּי הַנֵּר — מֻתָּר לְהוֹצִיאָהּ מִשָּׁם כְּדֵי לְהַנִּיחַ אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ, דְּכֵיוָן דְּאִסּוּר טִלְטוּל אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ביו״ט ב׳ של ראש השנה כו׳. הנה הטור אוסר גם בזה והעתיקו האחרונים דבריו. וכבר הקשה עליו הב״י, ותירצו האחרונים. אבל על מה שהקשה הב״י על הטור לאסור ביו״ט ב׳ של ראש השנה דא״כ אף בו ביום ליתסר לא תירצו כלום. ובים של שלמה ובדרכי משה ובפרי חדש תירצו דקיי״ל בסי׳ תק״ג דקדושה אחת הן להחמיר אבל לא להקל. והנה אנן לא קיי״ל כסברא זו, שהרי בסי׳ תי״ו פסק השו״ע וכל האחרונים כהרמב״ם והרשב״א ומגיד משנה דאפילו להקל הן קדושה אחת עיין שם בבית יוסף. ומסי׳ תק״ג לא קשה מידי כמו שכתב שם המג״א. ואדרבה לפי תירוצו שם משמע שהכל מודים לרמב״ם ורשב״א דהיכא דאיכא לומר ממה נפשך אף להקל הן קדושה אחת, א״כ בנידון דידן כיון דשייך לומר ממה נפשך אמרינן קדושה אחת אפילו להקל. וכיון שבנידון דידן הרב בית יוסף ורמ״א הסכימו להתיר בפשיטות, וכתב הב״י שכן דעת רוב הפוסקים, וגם האחרונים זולת רש״ל וב״ח לא החליטו לאיסור בזה, אלא שהט״ז כתב ראוי לצאת לכל הדיעות, וגם כל האחרונים בסי׳ תי״ו לא חלקו על הרמב״ם ורשב״א ומגיד משנה ושו״ע, פשיטא דהכי נקטינן, ובפרט באיסור דרבנן דקיי״ל הלך אחר המיקל.
ועוד בלאו הכי אין לנו לאסור בב׳ ימים טובים של ראש השנה משום הכנה, דהרי קיי״ל כסברת הרמב״ן והר״ן שכל המותר ביומו אין בו משום הכנה משום דלעצמו הכין, דלא כרש״ל סי׳ ג׳ שחלק על זה, כמו שכתב המג״א בסי׳ תקי״ג ס״ק ח׳ ע״ש. וא״כ בנידון דידן כיון שביו״ט א׳ ראויין הפתילות והלפידין הרי יום א׳ לעצמו הכין (ואפילו נכבה כשהאיר היום דשוב אין צריך לנר, מכל מקום ראוי לסמוך לחשכה בו ביום כמ״ש בסי׳ תקי״ד עיין שם בב״י ובמג״א ס״ק י״ד). וכן כתב בהדיא בים של שלמה שם דלדעת הר״ן הנ״ל הדבר ברור דשרי, וסמ״ג וספר התרומה ורא״ש שאוסרים אזלי לטעמייהו דלא סבירא להו כסברת ר״ן אלא כשינוייא קמא בתוס׳ דף ד׳ ע״א ד״ה אלא כו׳, כמבואר בים של שלמה עיין שם היטב ודו״ק: