Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ו ע״י שיתן כו׳. זהו פשוט דכיון דלא שרי ליה אלא מחמת הדחק כמו שכתב הט״ז, וכן כתב בשיטה מקובצת בשם הריטב״א, אם כן כל כמה דמצי למעבד בהיתרא מחייב למעבד, וכיון שאין מקפידין אם יתן לתינוק פשיטא דצריך ליתן לו כדי שלא תהא כל האפייה בשביל נכרי, וכן משמע בט״ז שהקשה מסי׳ תק״ג📖 Ссылка на источник
пункт 6
בְּנֵי הַחַיִל שֶׁנָּתְנוּ קֶמַח שֶׁלָּהֶם לְיִשְׂרָאֵל לֶאֱפוֹת לָהֶם פַּת, אִם אֵינָן מַקְפִּידִין כְּשֶׁהַיִּשְׂרָאֵל נוֹתֵן פַּת אֶחָד לַתִּינוֹק מֵהַפַּת שֶׁאָפָה לָהֶם — מֻתָּר לֶאֱפוֹת לָהֶם בְּיוֹם טוֹבד עַל יְדֵי שֶׁיִּתֵּן פַּת אֶחָד מֵהֶם לַתִּינוֹק, שֶׁהֲרֵי אִם לֹא יֹאפֶה לָהֶם כָּל הַפַּת לֹא יַנִּיחוּ לִתֵּן לַתִּינוֹק, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַקֶּמַח הוּא שֶׁלָּהֶם — נִמְצָא שֶׁכָּל הָאֲפִיָּה הִיא לְצֹרֶךְ אֲכִילַת הַתִּינוֹק. וְכֵן אִם אֲפִלּוּ הַיִּשְׂרָאֵל נוֹתֵן לָהֶם הַקֶּמַח מֵחֹק הַמַּלְכוּת, אֶלָּא שֶׁאֵין הַיִּשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לֶאֱפוֹת מִקֶּמַח פַּת אֶחָד לַתִּינוֹק אֶלָּא אִם כֵּן יֹאפֶה לָהֶם כָּל הַפַּת — מֻתָּר לֶאֱפוֹת לָהֶם בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי שֶׁיִּתֵּן פַּת אֶחָד מֵהֶם לַתִּינוֹק. וְאַף עַל פִּי שֶׁזּוֹ הִיא הַעֲרָמָה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ נוֹתֵן הַפַּת לַתִּינוֹק אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לוֹ לֶאֱפוֹת בְּיוֹם טוֹב, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק״ז📖 Ссылка на источниксиман 507
שֶׁאָסוּר לְהַעֲרִים בַּאֲפִיַּת הַפַּת, מִכָּל מָקוֹם מֵחֲמַת הַדְּחָק הִתִּירוּ לוֹ לְהַעֲרִים, שֶׁקָּשֶׁה לְהִפָּטֵר מִבְּנֵי הַחַיִל שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב מֵחֹק הַמַּלְכוּת לֶאֱפוֹת לָהֶם, וּלְפִיכָךְ הִתִּירוּ לְהַעֲרִים אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁכְּבָר אָכְלוּ סְעֻדַּת יוֹם טוֹב (עַיֵּן סִמָּן תק״ג),📖 Ссылка на источниксм. симан 503
וְאֵין לִלְמוֹד מִכַּאן לִשְׁאָר מְקוֹמוֹת. זпункт 7
מֻתָּר לְטַלְטֵל מְזוֹנוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִין אֶלָּא לִבְהֵמָה אֲפִלּוּ אֵין לוֹ בְּהֵמָה בְּבֵיתוֹ. וְאִם יֵשׁ לוֹ — מֻתָּר לִטְרוֹחַ וְלִתֵּן לְפָנֶיהָ מְזוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ״ד📖 Ссылка на источниксиман 324
לְעִנְיַן שַׁבָּת. וּבִלְבָד שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם מְלָאכָה בִּשְׁבִילָהּ, אֲפִלּוּ שְׁבוּת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. לְפִיכָךְ, אָסוּר לְגַבֵּל אֶת הַמֻּרְסָן כִּי אִם עַל יְדֵי שִׁנּוּי, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ״ד📖 Ссылка на источниксиман 324
לְעִנְיַן שַׁבָּת. דִּין בֵּיצָה שֶׁנּוֹלָדה בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ י״ט סְעִיפִים אпункт 1
בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת אוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר יוֹם טוֹב — אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה בּוֹ בַיּוֹם מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁכָּל בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם זֶה כְּבָר הִיא נִגְמֶרֶת בִּמְעֵי הַתַּרְנְגֹלֶת בְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו, וְנִמְצָא שֶׁיּוֹם אֶתְמוֹל הֵכִין אֶת הַבֵּיצָה לְאָכְלָהּ בְּיוֹם זֶה שֶׁנּוֹלְדָה בּוֹ, וְאִם אֶתְמוֹל הָיָה שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב, נִמְצָא שֶׁשַּׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב הֵכִין וְתִקֵּן אֲכִילַת יוֹם טוֹב אוֹ שַׁבָּת שֶׁאַחֲרָיו, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְגוֹ׳”, וְאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בַּאֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וּשְׁאָר תִּקּוּן צָרְכֵי סְעֻדָּה הַנַּעֲשִׂים בִּידֵי אָדָם, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: “אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְגוֹ׳”, הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בַּהֲכָנַת שָׁמַיִם, כְּגוֹן בֵּיצָה שֶׁנִּגְמֶרֶת בִּמְעֵי אִמָּהּ וּמוּכֶנֶת לְאָכְלָהּ לְמָחָר, וְאָמְרָה תוֹרָה: “בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי”, כְּלוֹמַר סְתָם שִׁשִּׁי יוֹם חֹל הוּא, וּבוֹ “וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ”, כְּלוֹמַר יוֹם זֶה שֶׁהוּא חֹל מֵכִין אֲכִילַת יוֹם קֹדֶשׁ שֶׁלְּאַחֲרָיו, אֲבָל יוֹם קֹדֶשׁ, דְּהַיְנוּ יוֹם טוֹב, אֵינוֹ מֵכִין לְיוֹם קֹדֶשׁ שֶׁלְּאַחֲרָיו, וּבֵיצָה שֶׁנִּגְמְרָה בִּמְעֵי אִמָּהּ בְּיוֹם טוֹב אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְכֵן שֶׁנִּגְמְרָה בְּשַׁבָּת אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁגַּם יוֹם טוֹב נִקְרָא שַׁבָּת, וַאֲכִילָתוֹ הִיא חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם לְהַצְרִיךְ לָהּ הֲכָנָה וְהַזְמָנָה מִיּוֹם חֹל כְּמוֹ שַׁבָּת. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 503
ממה שכתב הטור שם ולא הקשה קושיא אלימתא דכל הפוסקים לא התירו שם אלא אם כן אוכל ממש וכאן שרי ע״י שיכול להאכיל, אלא ודאי דהכא נמי לא שרי אלא אם כן אוכל ממש מטעמא דפרישית: