Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Яйцо, снесённое в праздник

Орах Хаим · симан 513 · лист 3 из 6
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הוְכָל זֶה כְּשֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַבֵּיצָה הָאֲסוּרָה, אֲבָל אִם הוּא מַכִּירָהּ, אֲפִלּוּ אִם נִתְבַּשְּׁלוּ עִמָּהּ וְנָתְנָה בָהֶם טַעַם — הֲרֵי הִיא בִּלְבַדָּהּ אֲסוּרָה וּשְׁאָר הַבֵּיצִים מֻתָּרוֹת אִם יֵשׁ בָּהֶן שִׁשִּׁים (דְּהַיְנוּ ס״א בֵּיצִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן פ״ו עַיֵּן שָׁם) כְּנֶגֶד בֵּיצָה הָאֲסוּרָה, שֶׁלֹּא הֶחֱמִירוּ בְּאִסּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֶלָּא בְּמַמָּשׁוֹ שֶׁל אִסּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב, אֲבָל אִם אֵין שָׁם מַמָּשׁוֹ שֶׁל אִסּוּר אֶלָּא טַעְמוֹ בִּלְבָד — הוּא בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים כִּשְׁאָר כָּל הָאִסּוּרִין. וְהוּא שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְבַטְּלוֹ בְּמֵזִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן צ״ט עַיֵּן שָׁם.
וְאִם בֵּיצָה הָאֲסוּרָה הִיא שְׁלֵמָה בִּקְלִפָּתָהּ — אֲפִלּוּ שִׁשִּׁים אֵינָהּ צְרִיכָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ פּוֹלֶטֶת כְּלָל מִגּוּפָהּ, שֶׁהַקְּלִפָּה מְעַכַּבְתָּהּ מִלִּפְלוֹט.
וְאִם בֵּיצָה הָאֲסוּרָה הִיא קְלוּפָה וּבֵיצִים שֶׁל הֶתֵּר שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמָּה אֵינָן קְלוּפוֹת, אִם יֵשׁ בַּבֵּיצִים שֶׁל הֶתֵּר עִם קְלִפּוֹתֵיהֶם וְעִם הַמַּיִם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בָּהֶם ס״א כְּנֶגֶד בֵּיצָה הָאֲסוּרָה — מֻתָּר לְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב, עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן פ״ו.
ווְכָל זֶה כְּשֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם בֵּיצִים אֲחֵרוֹת, אֲבָל אִם נִתְבַּשְּׁלָה עִם בָּשָׂר אוֹ שְׁאָר מִינֵי תַבְשִׁילִין,ג אֲפִלּוּ נִמּוֹחָה כָּל הַבֵּיצָה וְנִבְלְלָה בַּתַּבְשִׁיל, אִם יֵשׁ בַּתַּבְשִׁיל שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּהּ — מֻתָּר לְאָכְלוֹ בּוֹ בַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁוֹ שֶׁל אִסּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, לְפִי שֶׁלֹּא הֶחֱמִירוּ בְּ“דָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין” אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן ק״ב, עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם.
זבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?ד כְּשֶׁלֹּא נְתָנָהּ בַּקְּדֵרָה כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַתַּבְשִׁיל, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה זוֹ עִם הַתַּבְשִׁיל וְיֹאכְלֶנָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֲבָל אִם נְתָנָהּ בַּקְּדֵרָה לְתַקֵּן הַתַּבְשִׁיל, כְּגוֹן לְלַבְּנוֹ, אוֹ שֶׁמִּלְּאָהּ בַּתַּרְנְגֹלֶת עִם תַּעֲרֹבֶת שְׁאָר מִינִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בַּתַּעֲרֹבֶת שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּהּ — אֵינָהּ בְּטֵלָה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּבֵיצָה זוֹ בִּלְבָד אֵין בָּהּ כְּדֵי לְתַקֵּן הַתַּבְשִׁיל וְלֹא לְלַבְּנוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁמְּעָרֵב עִמָּהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהִיא בָּאָה בַּתַּבְשִׁיל לְתַקְּנוֹ — הֲרֵי הִיא נֶחְשֶׁבֶת מִין אֶחָד עִם הַתַּבְשִׁיל, וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין שֶׁנִּתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ בָטֵל אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טַעְמוֹ נִרְגָּשׁ כְּלָל.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
אפילו נימוחה כו׳. כן כתב המג״א, והוא פשוט, דכיון שהוא שלא במינו אף שיש שם ממשות האיסור בטל אם אינו בא לתקן את הקדרה. אבל מין במינו אם יש שם ממשות האיסור אינו בטל, כמ״ש הש״ך סי׳ ק״ב סק״ט ופרי חדש שם ומנחת יעקב (כלל ע״ד ס״ק ח׳). ומכל מקום מה שכתב המג״א כאן בשם רמ״א ביו״ד הוא ג״כ נכון לפסק הלכה, כמו שהכריע שם המנחת יעקב, עיין שם שהליץ בעד רמ״א וחילק בין טעמו לממשו, וחילוק זה מוזכר ג״כ בש״ך שם:
במה דברים אמורים כשלא כו׳. הנה המג״א כתב אם אינו ניכר במראה בטל בס׳ אע״פ שבא לתקן הקדירה כמו מים ומלח בעיסה עכ״ל. והנה אף אם נודה להמג״א שזהו כוונת השו״ע, מכל מקום כאן אינו עיקר מקום ביאור דיני דבר שיש לו מתירין, וביו״ד סי׳ ק״ב ששם עיקר מקומם וגם דבתרא הוא חזרו בהם הרב בית יוסף ורמ״א. וז״ל הבית יוסף שם, בפרק בתרא דביצה משמע כי כל דבר שצריך זה לזה כגון מים ומלח בעיסה חשוב מין במינו ואפילו באלף לא בטיל, וכן כתב רבינו ירוחם בשם המפרשים עכ״ל, ולא הביא שום חולק על זה. וכתב על זה רמ״א בדרכי משה וכן כתב הר״ן והיא סברת התוס׳ וכן כתב מהרא״י עכ״ל. וכן כתב שם בהגהותיו. וכן כתבו הב״ח וט״ז וש״ך לפסק הלכה. וכן כתב הפרי חדש. וכן כתב הרשב״א בתשובה הביאה הכסף משנה בפרק ט״ו מהלכות מאכלות אסורות. וכן כתב הרמב״ן בפסחים. וכן כתב המג״א עצמו סי׳ שצ״ז סק״ט. וכן כתב בחידושי רשב״א פ״ו דנדרים. וכן כתב השבלי הלקט בשם רבינו שמחה, הביאו ב״י או״ח סי׳ שי״ח. וכן כתבו המג״א וט״ז שם, ואם כן פשיטא דהכי נקטינן. ואף שהר״ן בנדרים דף נ״ב תירץ קושית תוס׳ פרק בתרא דביצה בענין אחר, מכל מקום אנן לא קיי״ל כתירוצו כמו שכתב התורת חטאת כלל ע״ד דין ז׳. וכן כתבו הט״ז וש״ך בסי׳ ס״ט וסי׳ ק״ב, וכן הוא הסכמת שאר כל האחרונים ז״ל. ומה שכתב המג״א וכן משמע ביו״ד דדוקא כשמלאו בתרנגולת דניכר במראה כו׳ עכ״ל, הנה הט״ז כתב שם בהדיא דמילוי התרנגולת אינו ניכר במראה ואפילו הכי כיון דבא לתקן נקרא מין במינו, וכן הוא הסכמת רוב הראשונים וכל האחרונים.
והך בא לתקן אין פירושו שיש בו כדי לתקן, דא״כ בלא זה שהוא דבר שיש לו מתירין נמי לא בטיל כיון שמתקן את התבשיל דהיינו שמבשם כמו שכתבו הבית יוסף ודרכי משה כאן וביו״ד סי׳ ק״ב ובט״ז שם סק״ט. ולא גרע ממתבל שיש בו כדי לתבל. ואפילו שמן הוא בכלל זה אם מתבל בו קדירתו כמו שכתב הרמב״ם בפירוש המשנה פ״ב דערלה, והסכים עמו לפסק הלכה הפרי חדש סי׳ צ״ח ס״ק כ״ד. ואף הט״ז שם דמיקל אם נפל שומן לתוך התבשיל לבטלו בס׳, והסכים עמו המנחת יעקב כלל פ״ה ס״ק ס״א, היינו אם נפל מאליו, אבל אם נתנו כדי לבשם התבשיל פשיטא דאינו בטל כמו שכתבו הרמב״ם ופרי חדש, דאם לא כן היאך מתורצת קושית הט״ז מביצה ע״ש. אלא ודאי דאם נתן הביצה בתבשיל לתקנו ויש בה כדי לתקן אינה בטלה אפילו בדבר שאין לו מתירין, כדמשמע בהדיא במרדכי פרק קמא דביצה בשם ראבי״ה (עיין בפרי חדש סי׳ ק״ב סק״ה ובט״ז שם סק״ט ובסי׳ צ״ח ס״ק י״א ובמנחת יעקב כלל ע״ד סק״ה). ועוד שהוא דבר שאי אפשר, כיון שיש ס׳ כנגדה היאך אפשר שתתן טעם, הרי כלל אמרו בכל האיסורין שהם בטלין בס׳, ואף ביצה בכלל כמ״ש כאן סעיף ג׳ וביו״ד סי׳ פ״ו, והטעם משום שאינה נותנת טעם אלא עד ס׳ כמ״ש ביו״ד סי׳ צ״ח, וכיון שאינה נותנת טעם היאך אפשר שהיא בלבדה תתקן התבשיל. אלא על כרחך מיירי עם הצטרפות מינים של היתר. וכן משמע בהדיא בב״י סי׳ שי״ח בשם שבלי לקט דאף שאין במלח זה לבדו כדי ליתן טעם בתבשיל אעפ״כ נקרא מין במינו לענין דבר שיש לו מתירין והעתיקוהו האחרונים שם.