Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Яйцо, снесённое в праздник

Орах Хаим · симан 513 · лист 2 из 6
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב — מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה בּוֹ בַיּוֹם, שֶׁאֵין אֲכִילַת הַחֹל חֲשׁוּבָה כְּלוּם, וְלֹא שַׁיָּךְ בָּהּ כְּלָל הֲכָנָה וְהַזְמָנָה.
בוּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת שֶׁאֵינוֹ לְאַחַר יוֹם טוֹב אוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁאֵינוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת, אֲפִלּוּ נוֹלְדָה מִתַּרְנְגֹלֶת הָעוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה שֶׁאֵין כַּאן דִּין מֻקְצֶה כְּלָל — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה עַד לָעֶרֶב, גְּזֵרָה מִשּׁוּם בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר יוֹם טוֹב אוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחַר הַשַּׁבָּת.
גוְכֵיוָן שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה — אֲסוּרָהא גַם כֵּן בְּטִלְטוּל, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִכְלוּם בּוֹ בַיּוֹם.
וַאֲפִלּוּ לִגַּע בָּהּ אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִגַּע בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא מֻקְצֶה וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּטִלְטוּל, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהַבֵּיצָה הִיא עֲגֻלָּה, אִם יִגַּע בָּהּ קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיְּזִיזֶנָּה מְעַט.
אֲבָל מֻתָּר לִכְפּוֹת עָלֶיהָ כְּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ הַכְּלִי, עַיֵּן סִמָּן ש״ח.
דוְאִם נִתְעָרְבָה בְּבֵיצִים אֲחֵרוֹת — כֻּלָּן אֲסוּרוֹת בַּאֲכִילָה וּבְטִלְטוּל, וְאֵינָהּ בְּטֵלָה אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף בֵּיצִים, שֶׁהֲרֵי לְמָחָר הִיא מֻתֶּרֶת בְּלֹא בִטּוּל, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף אֵינוֹ בָטֵל.
וַאֲפִלּוּ אִם הוּא סָפֵק אִם נוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּחֹל — כֻּלָּן אֲסוּרוֹת, כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְאָכְלָם לְמָחָר בְּהֶתֵּר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹתב יֵשׁ לְהַתִּיר הַתַּעֲרֹבֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ סְפֵק בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב אִם הוּא צָרִיךְ לְבֵיצִים הַלָּלוּ לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁאַף קֹדֶם שֶׁנִּתְעָרְבָה הָיוּ כַּאן שְׁתֵּי סְפֵקוֹת: סָפֵק יוֹם טוֹב סָפֵק חֹל, סָפֵק נוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב סָפֵק נוֹלְדָה בְּחֹל.
אֲבָל בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן יֵשׁ לְהַחֲמִיר בִּסְפֵק בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ בִּשְׁתֵּי תַעֲרוֹבוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּן תַּעֲרֹבֶת הָרִאשׁוֹן נָפְלָה בֵּיצָה אַחַת לְתוֹךְ אֶלֶף בֵּיצִים אֲחֵרוֹת — כֻּלָּן אֲסוּרוֹת בַּאֲכִילָה וּבְטִלְטוּל, דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הֶתֵּר אֲכִילָה לְמָחָר — אֵין לִסְמוֹךְ עַל מַה שֶּׁנִּתְבַּטְּלָה בֵּיצָה הָאֲסוּרָה בְּכַמָּה תַּעֲרוֹבוֹת בֵּיצִים שֶׁל הֶתֵּר.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ג״כ בטלטול כו׳. המג״א בשם רש״ל כתב כאן טעם אחר על זה. והנה רש״ל הולך לשיטתו שהוא חולק על רי״ף ורא״ש ריש פרק אין צדין, עיין מג״א סי׳ תקט״ו ס״ק ב׳, אבל לדידן דקיי״ל כרי״ף ורא״ש, כמ״ש המג״א שם והט״ז סי׳ ת״ה ס״ק ו׳, אין צריך לטעמו של מהרש״ל, אלא הטעם הוא כמו שכתבו הרי״ף והרא״ש, וכמ״ש בפנים:
יש להתיר כו׳. אף שאין זה מפורש בהדיא באחרונים, מכל מקום מסתברא להקל בזה. שהרי אנן קיי״ל דספק ספיקא מותר אף בדבר שיש לו מתירין אם הוא לצורך כמו שכתב רמ״א ביו״ד סי׳ ק״י ס״ח בהג״ה, עיין שם בש״ך סקנ״ו. ומשמע שם אפילו אין שם הפסד מרובה, עיין שם בש״ך ס״ק נ״ח. ואף בלא תערובת היה אפשר להקל לצורך, אלא דמכל מקום יש להחמיר מטעם שכתב המג״א בסי׳ תצ״ז ס״ק ד׳ דיו״ט שני אין לו דין ספק לפי שלא רצו חכמים לחלק בין ראשון לשני ע״ש. ואף שהש״ך בסי׳ ק״י ס״ק נ״ו נראה כחולק על זה, הרי כבר השיג עליו הפרי חדש שם ודעתו כהמג״א.
אבל ע״י תערובת כיון דהרבה מן הראשונים מקילין אפילו ביו״ט א׳ פשיטא דיש לסמוך עליהם ביו״ט שני. ואפשר דאף החולקים ביו״ט א׳ מודים ביו״ט ב׳. ועוד דהרי הב״ח והט״ז ביו״ד סי׳ ק״ב מקילין אף ביו״ט א׳ בב׳ תערובות. ואף שהש״ך ומנחת יעקב חולקין עליהם, מכל מקום כיון שהש״ך והמנחת יעקב (כלל ע״ד ס״ק כ״א) עצמן סבירא להו דיו״ט ב׳ קיל מספיקא פשיטא דאין להחמיר כלל. ואף לדידן דקיי״ל דיו״ט ב׳ אין לו דין ספק, מכל מקום ע״י תערובות יש להקל, דכיון שלא מצינו בשום פוסק שיחמיר בזה בפירוש אין עלינו לתפוס כל החומרות, ודי לנו להחמיר ביו״ט א׳ אפילו בב׳ תערובות כדעת הש״ך ומנחת יעקב, אבל ביו״ט ב׳ יש להקל אפילו בתערובות אחת כהסכמת הב״ח וט״ז וש״ך ומנחת יעקב.
ועיין באחרונים ביו״ד שכתבו דיש לחלק בין ב׳ ספיקות ע״י תערובות ובין ב׳ ספיקות בגופו, וכל שכן בנידון דידן דיש ב׳ ספיקות בגופו, דאף דמחמרינן דיו״ט ב׳ אין לו דין ספק, היינו בלא תערובות, אבל ע״י תערובות יש להקל, כיון שהספק הראשון אינו אסור אלא מדברי סופרים, עיין ש״ך סי׳ ק״י ס״ק ס״ב. ואף שהוא דבר שיש לו מתירין, הרי פסק רמ״א דלצורך יש להקל אף בדבר שיש לו מתירין: