Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
(וְהָא דְּחָיְשִׁינַן לְסַכָּנָה גַּבֵּי חוֹר שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי, הָתָם שְׁכִיחָא הֶזֵּקָא, וְהֵיכָא דִּשְׁכִיחָא הֶזֵּקָא לֹא סָמְכִינַן אַנִּסָּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמִצְוַת הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר “וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי, וַיֹּאמֶר ה׳ עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח וְגוֹ׳”. אֲבָל הָכָא לֹא שְׁכִיחָא הֶזֵּקָא, שֶׁמָּא אֵין כָּאן עַקְרָב כְּלָל בַּגַּל, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר יֵשׁ בּוֹ, שֶׁמָּא לֹא יִגַּע בּוֹ בְּיָדָיו כְּשֶׁיִּבְדֹּק וִיחַפֵּשׂ בַּגַּל, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר יִגַּע בּוֹ, שֶׁמָּא לֹא יַזִּיקֶנּוּ, כִּי לֹא יוּכַל מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻטְמָן בַּגַּל, וְאֵין כָּאן אֶלָּא חֲשָׁשָׁא בְּעָלְמָא, וְלֹא חָיְשִׁינַן לָהּ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהִשְׁלִים הַמִּצְוָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר), לְפִי שֶׁחָשׁוּ חֲכָמִים שֶׁמָּא תֹּאבַד לוֹ מַחַט בְּגַל זֶה קֹדֶם בְּדִיקָה זוֹ (שֶׁבִּשְׁעַת הַבְּדִיקָה בְּוַדַּאי לֹא יֹאבַד מִמֶּנּוּ כְּלוּם עַל יְדֵי טִרְדָּתוֹ בַּבְּדִיקָה, שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין לֹא בְּגוּפָם וְלֹא בְּמָמוֹנָם), וְלֹא יִרְצֶה לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ קֹדֶם בְּדִיקָה זוֹ, לְפִי שֶׁיִּתְיָרֵא מֵעַקְרַבִּים הַמְצוּיִין שָׁם, רַק בִּשְׁעַת בְּדִיקָה שֶׁאָז הוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה יְחַפֵּשׂ גַּם אַחַר הַמַּחַט, וְיֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא גַּם אַחַר גְּמַר הַבְּדִיקָה יְחַפֵּשׂ גַּם כֵּן אַחַר הַמַּחַט, וְאָז אֵין עוֹסֵק בְּמִצְוָה כְּלָל וְיוּכַל לָבֹא לִידֵי סַכָּנָהאֲבָל בִּשְׁעַת הַבְּדִיקָה, אֲפִלּוּ מְחַפֵּשׂ גַּם אַחַר הַמַּחַט — הָוֵי לֵיהּ עוֹסֵק בְּמִצְוָה, כְּמוֹ הָאוֹמֵר “הֲרֵי סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי, אוֹ שֶׁאֶהֱיֶה בֶּן עוֹלָם הַבָּא”, דְּהָוֵי צַדִּיק גָּמוּר בַּמִּצְוָה אַף שֶׁמִּתְכַּוֵּן גַּם לַהֲנָאָתוֹ, וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הוּא עוֹשֶׂה, אֶלָּא קִיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ שֶׁצִּוָּהוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, וּמִתְכַּוֵּן בָּהּ אַף לַהֲנָאַת עַצְמוֹ שֶׁיִּחְיֶה בְּנוֹ אוֹ שֶׁיִּהְיֶה בֶּן עוֹלָם הַבָּא.*ה. אֲבָל אִם לֹא בִּטְּלוֹ וּכְבָר הִגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְבַטְּלוֹ — חַיָּב הוּא לְפַקֵּחַ יד עַל יְדֵי מָרָא וְקַרְדֹּם וְלִבְדֹּק וּלְחַפֵּשׂ שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם מִן הֶחָמֵץ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּחוֹרִין תּוֹךְ ל׳ יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח. אֲבָל הֶחָמֵץ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם קֹדֶם ל׳ יוֹם יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה סְפֵקוֹת לְהָקֵל, שֶׁמָּא נִטַּל כֻּלּוֹ מֵהַחוֹרִים, וְשֶׁמָּא נִתְעַפֵּשׁ בְּאֹרֶךְ זְמַן (וְשֶׁמָּא יֵשׁ עָלָיו גָּבוֹהַּ ג׳ טְפָחִים שֶׁהוּא כִּמְבֹעָר מִן הַתּוֹרָה), וְאֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וַחֲכָמִים לֹא הִטְרִיחוּהוּ לְפַקֵּחַ הַגַּל עַל יְדֵי מָרָא וְקַרְדֹּם, כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם חָמֵץ וַדַּאי: חייב הוא לפקח הגל כו׳. הנה החק יעקב חולק על העולת שבת, מטעם דרש״י ור״ן פירשו הא דצריך ביטול היינו משום גזירה שמא יתפקח הגל ובספק לא גזרינן ע״ש. ולפ״ז אין להקל אלא ביש עליו גובה ג׳ טפחים, דבהא פירשו רש״י ור״ן טעם הביטול משום גזרה, אבל אם אין עליו ג׳ טפחים לכ״ע מדאורייתא צריך ביעור או ביטול, ובספק חמץ ה״ל ספיקא דאורייתא כמ״ש העולת שבת. ולסמ״ק וסיעתו אף ביש עליו ג׳ טפחים אם לא ביטל ה״ל ספק בל ימצא. ומיהו היינו שנשתמש חמץ ודאי בחורין תוך ל׳ יום, דליכא אלא חד ספיקא לאפוקי מידי חזקת חמץ בגל זה, והיינו שמא ניטל בידי אדם קודם שנפל הכותל, או ע״י כלבים וכיוצא בהם לאחר שנפל הכותל, או שמא אכלוהו, והני כולהו חד ספיקא נינהו (כמו שנתבאר לעיל בשם רמ״א ומ״א) שמא אין כאן חמץ כלל, ואינו מוציא מידי ודאי, והלכך מדאורייתא צריך ביטול או ביעור. אבל אם נשתמש קודם ל׳ יום, דיש ב׳ ספיקות כמ״ש לעיל, והן מוציאים מידי ודאי לדעת רמ״א בי״ד סימן ק״י,📖 Ссылка на источник нашли в записях автора
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 110
אלא דמדרבנן צריך בדיקה אפילו לכמה ספיקות כמו שנתבאר לעיל, ורבנן לא אטרחוהו להוציא ע״י מרא וחצינא כמשמעות העולת שבת. אבל להאחרונים החולקים על רמ״א ביו״ד שם, אפשר דאין להקל אלא א״כ יש להסתפק שמא יש עליו ג׳ טפחים, דאז יש ג׳ ספיקות והן מוציאים מידי ודאי להש״ך שם. ואף שיש חולקין עליו, וגם להסמ״ק וסיעתו אין מועיל כלום מן התורה מה שיש עליו גובה ג׳ טפחים. מ״מ כיון שהרמב״ם וראב״ד ושאר גדולי הראשונים סוברים דספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא, וגם החולקים אפשר שמודים בספק ספיקא שיש לו חזקת איסור, שהספק השני אפשר שקל יותר מן התורה מן הספק ראשון שאין לו חזקת איסור, וגם משמעות החק יעקב נראה שחולק לגמרי על העולת שבת, אף באין עליו ג׳ טפחים, אף שאין טעמו מספיק לזה, הילכך בהצטרפות כל אלו חלוקי הדיעות הרואה יראה בעצמו שיש להקל בנשתמש קודם ל׳ יום וכמ״ש בפנים: מקור ההוספה · Объяснение происхождения — под чертой сказано, откуда взялась вставка: записи автора, свидетельство сыновей, глосса брата, редакция Кехот, авторство не установлено, пропуск в издании