Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Заём под залог хамца

Орах Хаим · симан 441 · лист 3 из 8
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לְפִיכָךְ חָמֵץ זֶה לְאַחַר הַפֶּסַח הוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה לְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְכָל אָדָם לִקְנוֹתוֹ מִן הַנָּכְרִי, שֶׁהֲרֵי הַיִּשְׂרָאֵל בַּעַל הֶחָמֵץ עוֹבֵר עָלָיו בְּ“בַל יִמָּצֵא”, וַהֲרֵי דִּינוֹ כִּשְׁאָר חָמֵץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח. אֲבָל יִשְׂרָאֵל בַּעַל הֶחָמֵץ חַיָּב לִפְדּוֹתוֹ מֵהַנָּכְרִי וּלְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְהַנָּכְרִי מָעוֹת, וְעַל יְדֵי חָמֵץ זֶה הָאָסוּר בַּהֲנָאָה שֶׁנֶּחְלַט בְּיַד הַנָּכְרִי הוּא נִפְטַר מֵחוֹבוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ מֵאִסּוּרֵי הֲנָאָה:
הוְכָל זֶה כְּשֶׁהֶחָמֵץ הוּא שָׁוֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא חַיָּב לְהַנָּכְרִי, שֶׁאָז יֵשׁ בּוֹ דִּין אַסְמַכְתָּא, אֲבָל אִם אֵין הֶחָמֵץא שָׁוֶה אֶלָּא כְּדֵי חוֹבוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין בּוֹ דִּין אַסְמַכְתָּא, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן ר״ז, וּלְפִיכָךְ אִם כְּבָר הִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן קֹדֶם הַפֶּסַח וְלֹא פָּרַע לוֹ בִּזְמַנּוֹ הֲרֵי כְּבָר נִקְנָה הֶחָמֵץ לְהַנָּכְרִי מִדִּין תּוֹרָה, וַהֲרֵי זֶה כַּחֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח שֶׁהוּא מֻתָּר אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בְּאִסּוּר חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ״ח:
ווְאִם הִקְנָהב הַיִּשְׂרָאֵל אֶת הֶחָמֵץ הַזֶּה לְנָכְרִי קֹדֶם הַפֶּסַח בְּקִנְיָן גָּמוּר הַמּוֹעִיל שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ חָלוּט לוֹ בְּעַד חוֹבוֹ וְלֹא יָכוֹל לִפְדּוֹתוֹ מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ לְעוֹלָם, כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח: “כָּל חֲמֵצִי שֶׁתַּחַת יָדְךָ הֲרֵינִי נוֹתְנוֹ לְךָ בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה אוֹ בִּמְכִירָה בְּעַד הַמָּעוֹת שֶׁהִלְוֵיתָ לִי”, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: “יְהֵא כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ בְּעַד חוֹבִי”, שֶׁבַּאֲמִירָה זוֹ נִקְנָה כָּל הֶחָמֵץ לְהַנָּכְרִי אַף שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי חוֹבוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן ע״ג, לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ אִם לֹא הִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן עַד לְאַחַר הַפֶּסַח וְהָלַךְ הַיִּשְׂרָאֵל בַּעַל הֶחָמֵץ וּפָדָה חֲמֵצוֹ מִיַּד הַנָּכְרִי שֶׁנִּתְרַצָּה לְהַחֲזִירוֹ לוֹ — הֲרֵי חָמֵץ זֶה מֻתָּר אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה, שֶׁהֲרֵי כָּל יְמֵי הַפֶּסַח הָיָה קָנוּי לְהַנָּכְרִי לַחֲלוּטִין:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
שוה אלא כדי כו׳. עי׳ בח״מ סי׳ ר״ז ותמצא שכן דעת התוספות והרא״ש והטוש״ע, וכן הוא דעת רוב הפוסקים כמבואר שם בב״י. ורמ״א שם לא הביא דעה הב׳ אלא משום שיש נפקא מיניה דהמוחזק יכול לומר קים לי, אבל לענין איסור והיתר פשיטא דעיקר כהסכמת רוב הפוסקים, ומכל שכן להקל באיסור דרבנן דאף בספיקא מקילינן כמו שיתבאר בסי׳ תמ״ח ותמ״ט ע״ש. ואף למי שאוסר שם באכילה, יש להתיר כאן כהסכמת רוב הפוסקים. והא דסתמי הפוסקים כאן, היינו משום דסתם משכון הוא שוה יותר מכדי חובו, וכן תירץ הש״ך בי״ד סי׳ רכ״א ס״ק מ״ג:
ואם הקנה כו׳. זהו פשוט ומבואר בכוונת המ״א, שנסתפק אם הוא מחויב לפדותו אחר הפסח, ולא הזכיר כלל אם מחוייב לפדותו קודם הפסח שלא יעבור עליו בבל יראה, אם כבר הגיע הזמן ולא פרעו, דאף בהכי מיירי הש״ע, כמ״ש המ״א לעיל, אלא ודאי דקודם הפסח א״צ לפדותו אלא שיקנה אותו לנכרי בהקנאה גמורה וכמ״ש בפנים: