Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Запрещённые работы в праздник

Орах Хаим · симан 495 · лист 3 из 7
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כָּל מְלָאכָה שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ הֶפְסֵד וְלֹא חֶסְרוֹן טַעַם אִם הָיְתָה נַעֲשֵׂית מִבְּעוֹד יוֹם, אֲפִלּוּ שָׁכַח וְלֹא עֲשָׂאָהּ, אוֹ שֶׁהָיָה טָרוּד וְלֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לַעֲשׂוֹתָהּ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס בְּדָבָר — אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן מְשַׁנֶּה קְצָת בַּעֲשִׂיָּתָהּ מִדֶּרֶךְ הַחֹל.
אֲבָל מֻתָּר לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת וְלִשְׁחוֹט וּלְבַשֵּׁל כְּדַרְכּוֹ בְּחֹל, לְפִי שֶׁאִם עָשָׂה אֶחָד מֵאֵלּוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — יֵשׁ בְּכָךְ הֶפְסֵד אוֹ חֶסְרוֹן טַעַם, שֶׁאֵין לֶחֶם שֶׁנִּלּוֹשׁ וְנֶאֱפָה הַיּוֹם כְּלֶחֶם שֶׁנִּלּוֹשׁ וְנֶאֱפָה מֵאֶתְמוֹל, וְלֹא תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל הַיּוֹם כְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל מֵאֶתְמוֹל, וְלֹא בָּשָׂר שֶׁנִּשְׁחַט הַיּוֹם כְּבָשָׂר שֶׁנִּשְׁחַט מֵאֶתְמוֹל.
וְכֵן מֻתָּר לְהַבְעִיר אֵשׁ אִם רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֵשׁ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּלֹא הֶפְסֵד וְחִסָּרוֹן, אוֹ כְּדֵי לְהָאִיר, אוֹ בִּשְׁאָר עִנְיָנִים שֶׁיִּתְבָּאֲרוּ בְּסִמָּן תקי״א וְתקי״ד.
ואֲבָל אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּיוֹם טוֹב דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם הֶפְסֵד וְלֹא חֶסְרוֹן טַעַם אִם הָיָה מְבַשְּׁלָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן פֵּרוֹת הַיְבֵשִׁים שֶׁהֵם טוֹבִים יוֹתֵר כְּשֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ מֵאֶתְמוֹל. וְכֵן אָסוּר לָלוּשׁ בְּיוֹם טוֹב דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם קִלְקוּל טַעַם אִם הָיָה נִלּוֹשׁ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן מַה שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז ווְרִימְזְלִי״ן וּבְאַרְצֵנוּ לָאקְשִׁי״ן, שֶׁהַיְשָׁנִים יוֹתֵר טוֹבִים, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
זוְלָמָה אָסְרוּ דָּבָר זֶה? גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּנַע אָדָם מִלַּעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכוֹת “אֹכֶל נֶפֶשׁ” שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְיַנִּיחֵן לַעֲשׂוֹת אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב שֶׁהוּא יוֹם בָּטֵל, וְנִמְצָא יוֹם טוֹב כֻּלּוֹ הוֹלֵךְ בַּעֲשִׂיַּת אוֹתָן מְלָאכוֹת, וְיִתְבַּטֵּל מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב.
חוּמִזֶּה הַטַּעַם לֹא אָסְרוּ הַהוֹצָאָה, אַף שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְלָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ — כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב וְיוֹלִיךְ וְיָבִיא כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה וְיַשְׁלִים חֲפָצָיו, וְלֹא יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁיָּדָיו אֲסוּרוֹת.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
וצריך לומר דהרא״ש תופס עיקר תירוץ הראשון דגבי בעילה שאינו של מצוה לא אמרינן בה מתוך, ואם כן יש לומר דגריפת תנור שאי אפשר לאפות בענין אחר או שלא תישרף הקדרה הוה אוכל נפש ממש ושרי אף לרבנן כמו שכתב הרא״ש בפרק ב׳ ופרק ד׳, ואפילו הכי לא שריה כיבוי הנר מפני דבר אחר מחמת מתוך, ולפי זה צריך לומר דמכשירין נקרא כל שאפשר לאכול אוכל זה בלא מלאכה זו. ותיקון השפוד נמי אפשר לבשל בקדרה. ואפילו הכי שרי לרבי יהודה משום דדריש לכם לכל צרכיכם, והוא הדין לכיבוי הנר מפני דבר אחר ולכחול העין שהן בכלל צרכי האדם ואין צריך כאן למתוך. אבל בשיטה מקובצת בשם הרא״ה כתב דלכחול העין אינו נהנה מהמלאכה עצמה, ומשום הכי דמי למכשירין כמו כיבוי הנר שאינו נהנה מהכיבוי עצמה עיין שם באורך, וזהו כתירוץ השני הנ״ל. וכן כתב הרמב״ן שם דאין חילוק בין בעילת מצוה לשאר בעילות, דלא כתירוץ הראשון של התוס׳, וסבירא ליה כתירוץ השני דכל שאינו נהנה מהמלאכה עצמה נקרא מכשירין, ואף באוכל נפש ממש כגון שלא תתעשן הקדרה אסור לרבנן, ולכך לא אמרינן מתוך גבי כיבוי הנר. ואף אנן דקיימא לן כרבי יהודה מחמרינן בהאי כרבנן מטעם שכתבו שם הרמב״ן ור״ן עיין שם. וכן הוא דעת המגיד משנה והרשב״א כמ״ש לעיל, שאף המגיד משנה לא פליג על הרשב״א בהא דנקרא מכשירין.
וכיון שרש״י ורמב״ן ורשב״א ורא״ה ומגיד משנה מסכימים דכל שאין גופו נהנה מהמלאכה עצמה נקרא מכשירין, ואם היה אפשר לעשות מערב יו״ט אסור לעשות מן התורה ביו״ט אע״פ שאי אפשר בענין אחר, הכי נקטינן, דלא כרא״ש, דבשל תורה הלך אחר המחמיר ובפרט שהן רבים. וכן משמע במגן אברהם ריש סי׳ תקי״ח בשם המגיד משנה. וכן הוא דעת הרמב״ם כמ״ש לקמן. ואעפ״כ דינו של הרמ״א ז״ל ריש סי׳ תקי״ד קיים, שהרי שם אי אפשר מערב יו״ט. ועיין בט״ז שם. ועיין במ״ש בסי׳ תק״ט יתבאר לך שמדעת רמ״א שם מוכח בהדיא דסבירא ליה כרמב״ן וסיעתו, עיין שם היטב.
והנה והנה בתירוץ ב׳ של תוס׳ ורא״ש הנ״ל מבואר בהדיא דלא אמרינן מתוך אלא ממלאכת אוכל נפש למלאכת הנאת הגוף ממש, דהיינו שהגוף נהנה מהמלאכה עצמה (אליבא דרבי יהודה אמרינן נמי מתוך ממכשירי אוכל נפש ממש למכשירי הנאת הגוף, אבל אנן לא קיימא לן הכי, אלא כמו שכתבו האחרונים בסי׳ תק״ז דבכיבוי לא אמרינן מתוך, והוא הדין לשאר מכשירין לפי מה שכתב המג״א ריש סי׳ תקי״ח דלא אמרינן מתוך אלא במלאכה הנעשית בגוף האוכל), אבל לא אמרינן מתוך שהותרה מלאכת אוכל נפש הנעשית בגוף האוכל שגופו נהנה מן המלאכה עצמה הותרה במכשירי הנאת הגוף שאין הגוף נהנה מהמלאכה עצמה, כגון כיבוי הנר והבקעת והבית השורף דדמיין להדדי וכולהו אסירי, אף אי הוה משכחת לה כיבוי שיש בו בעצמו הנאת הגוף, שהרי כתבו דאף באוכל נפש אסור מכשירין, משמע דמאוכל נפש ממש למכשירי הנאת הגוף לא אמרינן מתוך.