Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Запрещённые работы в праздник

Орах Хаим · симан 495 · лист 4 из 7
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טוְכֵן מִזֶּה הַטַּעַם שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב אָסְרוּ חֲכָמִים הַקְּצִירָה, וְהַדִּישָׁה, וְהָעִמּוּר, וְהַזְּרִיָּה, וּבְרִירַת מִינֵי תְבוּאָה שֶׁדֶּרֶךְ לָבֹר אוֹתָם הַרְבֵּה בְּיַחַד, וְהַטְּחִינָה שֶׁל כָּל מִינִים הַנִּטְחָנִים בָּרֵחַיִם שֶׁדֶּרֶךְ לִטְחוֹן אוֹתָם הַרְבֵּה בְּיַחַד, וְהַהַרְקָדָה, וְהַתְּלִישָׁה מֵהַמְּחֻבָּר שֶׁהִיא תּוֹלֶדֶת הַקְּצִירָה, וּסְחִיטַת פֵּרוֹת שֶׁהִיא תּוֹלֶדֶת דִּישָׁה שֶׁמְּפָרֵק דָּבָר מִגִּדּוּלוֹ, כָּל מְלָאכוֹת אֵלּוּ וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם, וְכָל דָּבָר הַנֶּאֱסָר בִּשְׁבִילָם בְּשַׁבָּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁמָּא יָבֹא לַעֲשׂוֹת הַמְּלָאכָה עַצְמָהּ — אָסוּר גַּם בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁכָּל מְלָאכוֹת הַלָּלוּ דַּרְכָּן לְהֵעָשׂוֹת הַרְבֵּה בְּיַחַד בְּיוֹם אֶחָד לְצֹרֶךְ אֲכִילַת יָמִים הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ הָאָדָם לִקְצוֹר כָּל שָׂדֵהוּ בְּיַחַד וְלִבְצוֹר כָּל עֲנָבָיו בְּיַחַד, וּלְעַמֵּר וְלָדוּשׁ וְלִבְרוֹר וְלִטְחוֹן הַרְבֵּה תְּבוּאוֹת בְּיַחַד, וּלְרַקֵּד קֶמַח הַרְבֵּה, וְלִדְרוֹךְ עֲנָבִים וְזֵיתִים הַרְבֵּה בְּיַחַד, חָשׁוּ חֲכָמִים אִם מְלָאכוֹת אֵלּוּ יִהְיוּ מֻתָּרִין לוֹ — יִטְרַח בְּיוֹם טוֹב גַּם לְצֹרֶךְ הַחֹל, כֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹתָן לְצֹרֶךְ יָמִים רַבִּים, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְהִתְעַסֵּק בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב.
וְכֵן אָסְרוּ הַצִּידָה, לְפִי שֶׁעַל הָרֹב אֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹתָהּ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם אֶלָּא לְצֹרֶךְ מָחָר, לְפִי שֶׁאֵין הָאָדָם סוֹמֵךְ עַל הַסָּפֵק שֶׁלֹּא לְתַקֵּן מַאֲכָלוֹ עַד שֶׁיָּצוּד, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁמָּא תַּעֲלֶה מְצוּדָתוֹ רֵיקָנִית, אֶלָּא עִקָּרָהּ מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ הוּא.
וְכֵן אָסְרוּ חֲלִיבַת הַבְּהֵמָה, לְפִי שֶׁגַּם הִיא נַעֲשֵׂית לְצֹרֶךְ אֲכִילַת יָמִים רַבִּים, שֶׁהֲרֵי אָדָםו חוֹלֵב כָּל צֹאנוֹ בְּיַחַד.
אֲבָל הִתִּירוּ שְׁחִיקַת הַמֶּלַח וּתְבָלִין וּבְרִירַת מִינֵי קִטְנִיּוֹת, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹתָן הַרְבֵּה בְּיַחַד לְצֹרֶךְ יָמִים רַבִּים, אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ מֵהֶם לְבוֹ בַיּוֹם בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁכָּל שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב כִּי אִם עַל יְדֵי שִׁנּוּי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק״ד וְתק״י.
יכֹּל שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב — אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ, שֶׁהָאֲמִירָה לְנָכְרִי הִיא שְׁבוּת בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
וזהו דלא כמו שכתבו התוס׳ סוף פרק המצניע דהבונה בית ביו״ט לצורך יו״ט אינו חייב מן התורה מתוך שהותר לגבן דהיינו בונה כו׳ עיין שם, דהא בנין הבית דמי לכיבוי בית השורף דהוי מכשירי הנאת הגוף דלא אמרינן בהו מתוך לרבנן, ואף לרבי יהודה לא אמרינן מתוך אלא ממכשירין למכשירין אבל לא מאוכל נפש למכשירין כמ״ש לעיל לפי תירוץ הב׳ של התוס׳ דכתובות. וצריך לומר דהתוס׳ דשבת ס״ל כתירוץ הא׳. ולפי זה מכשירין דאסירי לא משכחת לה (בין לרבנן, בין לרבי יהודה היכא דאפשר מערב יו״ט) אלא במלאכה שלעולם אינו נעשית באוכל נפש עצמו. ולהכי מוקמינן פלוגתא דרבי יהודה ורבנן בסכין ושפוד וגריפת תנור דאיסורייהו משום תיקון כלי, שאין זה שייך באוכל נפש. ומתורץ בזה קושיית הר״ן, דלא קיימא לן כתירוצו כמ״ש בסימן תק״ט עיין שם:
אבל אבל הרמב״ם כתב דהבונה חייב, ומשמע אפילו לצורך אכילת יו״ט כמו שכתב המגיד משנה והביאו הבית יוסף לפסק הלכה. וכן משמע במג״א סי׳ תקי״ח דלא אמרינן מתוך אלא בהוצאה והבערה ושחיטה ואפייה ובישול שהן מוזכרים בגמ׳ בפירוש, והוא הדין לשאר מלאכות כיוצא בהן שהן נעשים בגוף דבר שיש בו צורך היום קצת, ולכך לא כתבו הרמב״ם וטור וש״ע חוץ משחיטה ואפיה ובישול, דכיון שצריך שיהא צורך יו״ט קצת ובמלאכות אלו וכיוצא בהם לא משכחת לה צורך יו״ט השוה לכל נפש אלא באכילה ממש:
חולב כל צאנו כו׳. הנה הרמב״ן בספר המלחמות פרק כ״ב דשבת כתב בשם הרי״ף בתשובה דלא אסרו החליבה ביום טוב לתוך הקערה משום סרך מלאכה אלא משום שאסור לאכול ביום טוב את החלב שהוא נולד עיין שם. וזהו דעת הגהות אשר״י ריש פרק קמא דביצה שיתבאר בסימן תק״ה שבהמה העומדת לאכילה שחלבה לתוך הקערה יש על החלב תורת נולד.
אבל לפי מה שכתב הרשב״א בבית יוסף שם שאין על החלב שנחלב מעצמו או על ידי נכרי תורת נולד אם הבהמה עומדת לאכילה, והביאוהו רמ״א ומג״א שם, א״כ על כרחך צריך לומר הא דאסור לישראל לחלוב בעצמו את הבהמה העומדת לאכילה היינו מטעם שכתבתי בפנים: