Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Приготовления в праздник

Орах Хаим · симан 497 · лист 1 из 8
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טאֲבָל אִם אֵין דַּעְתָּם לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָן, אִם הִגִּיעוּ תּוֹךְ תְּחוּם לְעִיר מֵעֲיָרוֹת שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, אֲפִלּוּ אֵין בָּעִיר יִשְׂרָאֵל — נַעֲשׂוּ כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ מִיָּד, וַאֲסוּרִין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, בֵּין תּוֹךְ הַתְּחוּם בֵּין חוּץ לַתְּחוּם, וּמִתְפַּלְלִין כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ, וְכֵן צְרִיכִים לְעָרֵב עֵרוּב תַּבְשִׁילִין כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ.
אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁל עִיר מֵעֲיָרוֹת שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ — עֲדַיִן לֹא הֻקְבְּעוּ לִהְיוֹת כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ, וּמֻתָּרִים לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַהֲרֵי הֵם עֲדַיִן כִּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.
יהָעוֹקֵר דִּירָתוֹ עִם אִשְׁתּוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר דִּינוֹ כְּמִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר.
יאבְּנֵי חוּץ לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתָּן לַחֲזוֹר — אֵין עוֹשִׂין אֶלָּא יוֹם אֶחָד כִּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ חוֹלְקִין.
כָּל מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרָה בִּמְקוֹמוֹ — נִקְרָא אֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר.
דִּין הֲכָנָה בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ ל״ב סְעִיפִים.
א(אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבֵּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְצוּדָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב).
דָּגִים הַמְּכֻנָּסִים בַּבֵּיבָרִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — אָסוּר לִטּוֹל מֵהֶם בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ הוּא בֵּיבָר קָטָן מְאֹד בְּעִנְיָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְצוּדָן עַל יְדֵי פְּרִיסַת מַאֲכָל אוֹ עַל יְדֵי מְצוּדָה אֶלָּא יָכוֹל לְתָפְסָן בְּיָדוֹ בְּקַל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַצָּד בְּשַׁבָּת מִבֵּיבָר קָטָן כָּזֶה פָּטוּר לְפִי שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת צִידָה, מִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לִטּוֹל מֵהֶם אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילַת יוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֻקְצִין,א כֵּיוָן שֶׁהֵם מְכֻסִּין מִן הָעַיִן וְאֵין דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם מִן הַסְּתָם, אֶלָּא אִם כֵּן הֵכִין אוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁהִכְנִיסָם לְאַרְגָּז מָלֵא מַיִם, אוֹ שֶׁסָּכַר אַמַּת הַמַּיִם בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּכֵיוָן שֶׁעָשָׂה בָּהֶם מַעֲשֶׂה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כְּדֵי לְהַזְמִינָם — אֵין זֶה מֻקְצֶה, וּמֻתָּר לְצוּדָן בְּיוֹם טוֹב אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ מְצוּדָה אֶלָּא יָכוֹל לְתָפְסָן בְּיָדוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְתָפְסָן בִּשְׁחִיָּה אַחַת אֶלָּא צָרִיךְ לִטְרוֹחַ כַּמָּה פְעָמִים עַד שֶׁיִּתְפֹּס.
ב(וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיָּכוֹל לְתָפְסָן בְּקַל בְּיָדוֹ — טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְצוּדָן בִּמְצוּדָה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל).
גוְאִם הֵם בְּבוֹר עָמֹק — אֵינוֹ צָרִיךְ לֵירֵד לְמַטָּה כְּדֵי לְתָפְסָן בְּיָדוֹ, אֶלָּא עוֹמֵד לְמַעְלָה וְתוֹפְסָן עַל יְדֵי כְּלִי.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
כיון שהם מכוסים כו׳. הנה המגן אברהם מיקל אם המים צלולים, דלא כמשמע מסתימת כל האחרונים, שהרי סתם מים הן צלולים ואפילו הכי אסרו. ובפרט לפי סברת הט״ז שהטעם הוא משום מוקצה ודאי אין טעם כלל לחלק בין צלולים לעכורים. והמגן אברהם לא כתב כן אלא לפי שיטתו שהאיסור הוא משום צידה, ולכן אוסר בארגז רחב מששה טפחים, אבל לפי דעת הט״ז אין לחלק כלל אלו החלוקים. ויש לסמוך על הט״ז, דבלאו הכי הרמב״ם מיקל, וכן פסקו הרב בית יוסף ופרי חדש. ועוד, דבגמרא וכל הפוסקים משמע בהדיא כהט״ז, שהרי אמרו הסוכר אמת המים כו׳ וכתב הבית יוסף דמשמע בגמרא דאשמעינן דאין צריך זימון דסכירת אמת המים חשיב זימון עכ״ל, עיין בגמרא התם קעביד כו׳. ועוד, דאם לא כן למה הזכירו כלל הסוכר כיון שהאמה אין בה צידה ואפילו היא ארוכה הרבה מאד, כמו שכתבו המגיד משנה והמגן אברהם, אם כן סכירה זו אינה מועלת כלום לענין צידה, דבלאו הכי נמי שרי מפני שהאמה היא צרה. אלא על כרחך צריך לומר דאם לא סכר אסור משום מוקצה, כמו יוני שובך להאומרים שאין בהם משום צידה או קטנים לדברי הכל. וכן חיה שילדה בפרדס רחוק מן העיר שאף על פי שאין בהם משום צידה אעפ״כ צריכים זימון משום דאין דעתו עליהם כיון שאינן ברשותו ממש כמ״ש בגמרא. אבל שאר חיה ועוף שאין מחוסרים צידה אינם צריכים זימון, לפי שהן דומין לאווזין ותרנגולין שאינם צריכים זימון מפני שהן ברשותו כמו שכתבו הרי״ף ורא״ש פרק קמא. ובדגים נחלקו הרמב״ם וראב״ד, מר מדמי לה לחיה ועוף שאינן מחוסרים צידה, ומר סבר כיון שמכוסים מן העין חשובים כאינן ברשותו ודומין ליוני שובך שצריכים זימון. וזה ברור ופשוט ומוכרח כסברת הט״ז דדגים שאינם צריכים צידה יש בהם משום מוקצה להראב״ד, דלא כמג״א שמתיר במים צלולין.