Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Приготовления в праздник

Орах Хаим · симан 497 · лист 4 из 8
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יבאַיָּל אוֹ צְבִי שֶׁקִּנְּנוּ בְּפַרְדֵּס הַסָּמוּךְ לָעִיר בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְד׳ טְפָחִים וְיָלְדוּ בּוֹ עֳפָרִים וַעֲדַיִן הֵן קְטַנִּים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים צִידָה — מֻתָּר לִקַּח אוֹתָם בְּיוֹם טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זִמֵּן אוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מֻקְצֶה, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם בְּכָל יוֹם וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם — הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ זִמֵּן אוֹתָם.
אֲבָל אִם הַפַּרְדֵּס הוּא חוּץ מִשִּׁבְעִים אַמָּה וְד׳ טְפָחִים — וַדַּאי אֵין דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב, וְאָסוּר לִקַּח מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אִם כֵּן זִמֵּן אוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.
יגכֹּל שֶׁמְּחֻסָּר צִידָה בְּעִנְיָן שֶׁהַצָּד אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת חַיָּב, אֲפִלּוּ זִמֵּן אוֹתוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְדַעְתּוֹ עָלָיו — אֵין מוֹעִיל כְּלוּם, וְאָסוּר לִקַּח אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ נִצּוֹד מֵאֵלָיו בְּיוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הָיָה מְחֻסָּר צִידָה — הֲרֵי זֶה מֻקְצֶה.
ידכֹּל שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צִידָה, כְּגוֹן חַיָּה וָעוֹף שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת וּגְדֵלִין בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, אוֹ שֶׁכְּבָר נִצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לְמָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְצוּדָן מִשָּׁם עַל יְדֵי מְצוּדָה אוֹ תַּחְבּוּלוֹת אֲחֵרוֹת — מֻתָּר לִקַּח אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ לֹא זִמֵּן אוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם הֵן עוֹמְדִין לַאֲכִילָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דַעְתּוֹ בְּבֵרוּר עֲלֵיהֶם לְגַדֵּל וְלָדוֹת אוֹ לְגַדֵּל בֵּיצִים, שֶׁאָז הֵן צְרִיכִים זִמּוּן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב לְדִבְרֵי הָאוֹסְרִין מֻקְצֶה בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ״ה.
טוכָּל אֵלּוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְזַמֵּן אוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — מֻתָּר לִבְרוֹר מֵהֶם בְּיוֹם טוֹב לִטּוֹל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ וְהוּטַב בְּעֵינָיו, וּמַה שֶּׁלֹּא הוּטַב בְּעֵינָיו יַחֲזִיר לִמְקוֹמוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְטַלְטֵל מַה שֶּׁאֵין צָרִיךְ לְאָכְלוֹ בְּיוֹם טוֹב — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה כְּלָל.
וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יִבְרוֹר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כָּל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ לְיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִטְרוֹחַ בְּיוֹם טוֹב.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
וכן מוכח דעת הראב״ד כמו שנתבאר לעיל. ועוד מדלא הגיה עליו כלום אלא כתב על לשון הרמב״ם דגים שבביברין גדולים הרי זה מוקצה כו׳ אמר אברהם זה אינו כו׳ כיון שמכוסים מן העין עכ״ל, משמע בהדיא דהראב״ד סבירא ליה כהרמב״ם דאסור משום מוקצה. וכמו שכתב הט״ז. וכן עיקר. דהא אנן קיימא לן דצידה היא ממלאכות האסורות ביו״ט כקצירה וסחיטה ודומיהן אי משום טעמיה דרש״י ז״ל אי מטעם התוס׳. ואם כן על כרחך הני תרי מילתא, דהיינו מה שחילק המג״א בין מים צלולים לאינן צלולין ומה שחילק בין רוחב ו׳ טפחים ליותר מו׳ טפחים, הם סותרין זה את זה, דאם נאמר דהכל תלוי ברוחב ו׳ טפחים ואפילו ארוכה הרבה שרי כמו שכתבו המגיד משנה ומג״א, אם כן למה הוזכר סכירה באמת המים, ועל כרחך צריך לומר כדי לאפוקי מאיסור מוקצה, ואם כן תו לא מהני מה שהמים צלולין.
סוף דבר יש לפסוק כהט״ז בהני תרי מילי, משום דבדין הראשון יש לומר דלא פליג מג״א על הט״ז דלשניהם הדבר תלוי אם צריך מצודה או אין צריך. ומטעם זה יש לומר דגם בדין הב׳ לא פליגי אהדדי, דהרי על כרחך עיקר הטעם של האוסרין ברחב מו׳ טפחים אינו אלא משום דהדגים נשמטים כמו שכתב רמ״א וצריך מצודה, דאם אינו צריך מצודה בודאי מותר, דמה טעם לחלק בין דגים המכוסים שאין צריכים מצודה לחיה ועוף שאין צריכים מצודה, ובצריך מצודה גם הט״ז מודה דהוא פשוט במשנה לאיסור. ועוד דהא כתב המג״א דהעולם נוהגין כהט״ז, ואף הוא ז״ל התיר ע״י נכרי מכלל דלא סבירא ליה בזה איסור ברור, וכן משמע מלשונו שכתב ויש להחמיר לעשות ע״י נכרי, משמע דאינו אלא חומרא בעלמא ולכן מותר לעשות ע״י נכרי. וכיון שהט״ז מיקל בהדיא יש לסמוך עליו באיסור דרבנן שהולכין בו להקל: