Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Приготовления в праздник

Орах Хаим · симан 497 · лист 7 из 8
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אִם אֵין הַיּוֹנִים שֶׁהִזְמִין יְכוֹלִים לִפְרוֹחַ אֲפִלּוּ מְעַט, אֶלָּא יְכוֹלִין לְדַדּוֹת מְעַט מְעַט, אִם לֹא הָיָה אֶתְמוֹל קִנִּים אֲחֵרִים שֶׁל יוֹנִים תּוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה סְבִיבוֹת זֶה הַקֵּן שֶׁהִזְמִין הַיּוֹנִים שֶׁבּוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ הַיּוֹנִים שֶׁמְּצָאָן לִפְנֵי הַקֵּן מֻתָּרִים, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין אֶלָּא לְדַדּוֹת, וְכַל הַמְדַדֶּה אֵינוֹ מְדַדֶּה יוֹתֵר מִן חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְאִם כֵּן אֵלּוּ הַיּוֹנִים בְּוַדַּאי לֹא בָאוּ מִמָּקוֹם אַחֵר אֶלָּא הֵן הֵן הַיּוֹנִים שֶׁהִזְמִין.
וַאֲפִלּוּ יֵשׁ קִנִּים אֲחֵרִים שֶׁל יוֹנִים סְבִיבוֹת זֶה הַקֵּן אֶלָּא שֶׁהֵן בְּקֶרֶן זָוִית בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָם מִמָּקוֹם שֶׁלִּפְנֵי זֶה הַקֵּן שֶׁמָּצָא בוֹ הַיּוֹנִים שֶׁזִּמֵּן — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים, לְפִי שֶׁכָּל הַמְדַדֶּה אֵינוֹ מְדַדֶּה אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת מִשָּׁם אֶת קִנּוֹ שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ.
אֲבָל אִם אֶתְמוֹל בְּשָׁעָה שֶׁזִּמֵּן אוֹתָם הָיוּ קִנִּים אֲחֵרִים שֶׁל יוֹנִים מֻקְצִים תּוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה סְבִיבוֹת זֶה הַקֵּן, וּבְיוֹם טוֹב בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֶת הַיּוֹנִים שֶׁזִּמֵּן לִפְנֵי הַקֵּןד לֹא מָצָא מִנְיַן יוֹנִים שֶׁל מֻקְצֶה שֶׁבְּקִנִּים אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִנְיָנָם אֶתְמוֹל — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הַיּוֹנִים שֶׁזִּמֵּן הָלְכוּ לָהֶם וְאֵלּוּ שֶׁלִּפְנֵי הַקֵּן הֵן יוֹנִים מֻקְצִים שֶׁהָיוּ מְדַדִּין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁהִגִּיעוּ עַד לִפְנֵי זֶה הַקֵּן, וּלְפִיכָךְ הֵם אֲסוּרִים.
כגוְכֵן הַדִּין אִם זִמֵּן לְבָנִים בְּקֵן אֶחָד וּשְׁחוֹרִים בְּקֵן שֶׁאֶצְלוֹ וּלְמָחָר מָצָא שְׁחוֹרִים בִּמְקוֹם לְבָנִים וּלְבָנִים בִּמְקוֹם שְׁחוֹרִים, אִם אֵין יְכוֹלִים לִפְרוֹחַ אֶלָּא לְדַדּוֹת וְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה סְבִיבוֹת אֵלּוּ הַקִּנִּים אֵין שָׁם קִנִּים אֲחֵרִים שֶׁל יוֹנִים שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָם מִתּוֹךְ הַקִּנִּים שֶׁזִּמֵּן — הֲרֵי אֵלּוּ הַיּוֹנִים שֶׁזִּמֵּן מֻתָּרִים, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר.
כדאִם זִמֵּן שְׁלֹשָׁה יוֹנִים בְּקֵן אֶחָד וּלְמָחָר לֹא מָצָא בְּאוֹתוֹ הַקֵּן רַק שְׁנַיִם, אֲפִלּוּ יֵשׁ סְבִיבוֹת זֶה הַקֵּן קִנִּים שֶׁל יוֹנִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הָרִאשׁוֹנִים הָלְכוּ לָהֶם וְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵן שֶׁל קִנִּים הַמֻּקְצִים — אַף עַל פִּי כֵן הֵן מֻתָּרִים, לְפִי שֶׁאָנוּ תּוֹלִין שֶׁהַשְּׁלִישִׁי הָלַךְ לוֹ וְהַנִּשְׁאָרִים הֵן אוֹתָם שֶׁזִּמֵּן.
וַאֲפִלּוּ אִם בְּשָׁעָה שֶׁזִּמֵּן אוֹתָםה קָשַׁר אֶת שְׁלָשְׁתָּן זֶה בָּזֶה וּלְמָחָר לֹא מָצָא רַק שְׁנַיִם קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה אוֹ מֻתָּרִין זֶה מִזֶּה — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הַבַּעֲלֵי חַיִּים לְהִתְפָּרֵק וּלְהִנָּתֵק מִקְּשִׁירָתָם.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
לא מצא מנין יונים כו׳. כן כתב הפרי חדש. וכן משמע מפירוש רש״י שפירש אם לא היה אתמול כו׳, משמע דביו״ט גם ברישא מיירי דאין שם יונים אחרים, ולכן אסורים אלו שמא הן הן המוקצים שלא נמצאו בקניהם. ואם כן האיך קאמר בסיפא ואם אין שם אלא הם. ומשמע דאיונים קאי ולא אקן מדקתני לשון רבים. ולכך פירש אם לא היה אתמול. ודו״ק:
קשר את שלשתן כו׳. כן כתב רמ״א ולבוש ופרי חדש, וכן דעת הש״ך ביו״ד סימן ס״ג שהרי כתב שם להתיר אם הניח עשר ומצא ט׳, אם כן מוכח דסבירא ליה כמאן דאמר בכיס אחד מחלוקת כדעת הטור סי׳ תל״ט.
ואין לומר כסברת הט״ז דמספקא ליה ובבדיקת חמץ מקילינן כמו שכתב הט״ז, דהא שם יש ספיקא דאורייתא שמא נתחלף בבשר נבילה. ועל כרחך צריך לומר כן, שהרי בבדיקת חמץ משום דהיא דרבנן מיקל הטור סי׳ תל״ט אם הניח במקום זה ומצא במקום אחר באותו הבית, וביו״ד סי׳ ס״ג קיימא לן דאם מצא הבשר שלא במקום שהניח אסור, ומשמע שם מלשון כל הפוסקים אפילו באותו בית, ועל כרחך צריך לומר משום דהוא ספיקא דאורייתא, וכן כתב החק יעקב סוף סי׳ תל״ט. ובלאו הכי לא מסתבר כלל להחמיר במוקצה דרבנן בספיקא דפלוגתא אלא בספק מעשה, דהא פסקו הרא״ש וסיעתו בפרק ג׳ דביצה דאין מוקצה לחצי שבת משום דזהו פלוגתא דאמוראי ובמוקצה דרבנן הלך אחר המיקל, וכן כתב בסוף פרק ה׳ גבי מדבריות עיין שם. ובפרט בנידון דידן דאף האוסר אינו אוסר אלא מחמת ספק, פשיטא דסמכינן על המיקל בספק דברי סופרים.
ומה שכתב הט״ז דכן משמע מרמב״ם וטור שלא כתבו אפילו מקושרים, לא משמע מידי, דהא במתניתין נמי סתמא קתני כלשון הרמב״ם וטור, ואפילו הכי מקשה לימא מתניתין רבי היא, ועל כרחך צריך לומר משום דסתמא משמע כל כך אפילו מקושרים עד שיש להקשות לימא רבי היא, ואם כן לא הוצרכו הרמב״ם וטור גם כן לפרש יותר. ולא אמרינן דרך הפוסקים לפרש אלא במקום שיש להסתפק, אבל כאן אילו היה מקום להסתפק לא היה הגמרא מקשה מידי. ועוד כיון שהר״ן התיר בהדיא במקושרים ולא מצינו לאחד מן הראשונים שיחלוק עליו בהדיא, אם כן פשיטא דנקטינן כוותיה. וכן מסתימת המג״א שלא חלק על רמ״א משמע דסבירא ליה כוותיה. וכן כתבו החק יעקב ופרי חדש סי׳ תל״ט: