Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Убой скота в праздник

Орах Хаим · симан 498 · лист 7 из 11
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כבְּכוֹר שֶׁנָּפַל לְבוֹר — אָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְשָׁחֳטוֹ בְּיוֹם טוֹב, וַהֲרֵי הוּא מְטַלְטֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא עוֹשֶׂה לוֹ פַּרְנָסָה בִּמְקוֹמוֹא כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת.
כא“אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ” שֶׁנָּפְלוּ לְבוֹר — מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹן עַל מְנָת לְשָׁחֳטוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹחֲטוֹ, וְחוֹזֵר וּמַעֲרִים וּמַעֲלֶה אֶת הַשֵּׁנִי עַל מְנָת לְשָׁחֳטוֹ, רָצָה זֶה שׁוֹחֵט, רָצָה זֶה שׁוֹחֵט, דְּמִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים הִתִּירוּ לוֹ לְהַעֲרִים, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לִשְׁחוֹט אֶת אַחַד מֵהֶן.
אֲבָל אִם נָפְלוּ בְּהֵמוֹת שֶׁאֵינָן “אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ” — מֻתָּר לְהַעֲלוֹתָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶחָד מֵהֶן, כֵּיוָן שֶׁרְאוּיוֹת כֻּלָּם לְשָׁחֳטָן הַיּוֹם.
כבבְּהֵמָה שֶׁהִיא חֶצְיָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְחֶצְיָהּ שֶׁל נָכְרִי — מֻתָּר לְשָׁחֳטָהּ בְּיוֹם טוֹב, וְאֵינוֹ כְּשׁוֹחֵט גַּם בִּשְׁבִיל הַנָּכְרִי, דְּכֵיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְזַיִת בָּשָׂר בְּלֹא שְׁחִיטָה — נִמְצֵאת כָּל הַשְּׁחִיטָה הוּא צֹרֶךְ הַיִּשְׂרָאֵל.
וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לָהֶם שְׁתֵּי בְהֵמוֹת בְּשֻׁתָּפוּת — יְכוֹלִין לִשְׁחוֹט שְׁתֵּיהֶן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹק שֶׁיִּטּוֹל זֶה אֶחָד וְזֶה אֶחָד, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים, שֶׁאִם זוֹ גְּדוֹלָה וּכְחוּשָׁה וְזוֹ קְטַנָּה וּשְׁמֵנָה אַף שֶׁהֵן שָׁווֹת בְּדָמִים — יָכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי לִקַּח כָּל חֶלְקִי בִּקְטַנָּה, אוֹ אִי אֶפְשִׁי לִקַּח כָּל חֶלְקִי בִּכְחוּשָׁה.
אֲבָל אִם הֵם שָׁווֹת לְגַמְרֵי בְּכָל הָעִנְיָנִים, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הַנָּכְרִי רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ הַגְּדוֹלָה וְהַטּוֹבָה — אָסוּר לִשְׁחוֹט אֶת הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְחַלֵּק.
אֲבָל מֻתָּר לוֹב לִשְׁחוֹט אֶחָד מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב וּלְחַלֵּק אוֹתָהּ עִם הַנָּכְרִי, וְאַחַר יוֹם טוֹב יְחַלְּקוּ אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְאֵין אוֹמְרִים: יִשְׁחוֹט הַיִּשְׂרָאֵל בְּהֵמָה אַחַת לְצָרְכּוֹ בִּלְבָד בְּלֹא שֻׁתָּפוּת הַנָּכְרִי שֶׁהֲרֵי הֵן שָׁווֹת לְגַמְרֵי, אוֹ שֶׁהַנָּכְרִי רוֹצֶה לִתֵּן הַגְּדוֹלָה וְהַטּוֹבָה, לְפִי שֶׁאֵין הַיִּשְׂרָאֵל רוֹצֶה לִשְׁחוֹט בְּהֵמָה שְׁלֵמָה לְצָרְכּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְחֶצְיָהּ, וְאִם תִּהְיֶה כֻלָּהּ שֶׁלּוֹ — יִפָּסֵד הַבָּשָׂר.
כגהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב — לֹא יִתְלוֹשׁ אֶת הַצֶּמֶר שֶׁבִּמְקוֹם שְׁחִיטָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מָקוֹם לַסַּכִּין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ גְּזִיזָה בְּכָךְ וְהָעוֹשֶׂה כָּךְ בְּשַׁבָּת אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם גּוֹזֵז, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי הוּא חַיָּב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּדּוּלוֹ, לְפִיכָךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ צֹרֶךְ אֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁחוֹט אַף אִם לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
כדי שלא ימות כו׳. כן כתב המגיד משנה. וכוונתו לתרץ שלא יקשה שהרי אסור ליתן מזונות לפני כל דבר שהוא מוקצה אף שאינו מחוסר צידה כמ״ש בסי׳ תצ״ז, ועל זה תירץ כדי שלא ימות התירו לו מפני צער בעלי חיים. ובזה נדחה מה שכתב הפרי חדש בסי׳ תצ״ז דלא כמגיד משנה, והוכיח ממה שכתב הרמב״ם כאן, וכבר נתבאר דלא קשה מידי:
אבל מותר לו לשחוט אחד מהן כו׳. הנה אף שהט״ז לא כתב כן, מכל מקום דעת הרב בית יוסף ולבוש כמו שכתבתי. וכן דעת המג״א שכתב אבל אם הנכרי נותן לו הגדולה והטובה אסור לשחוט השנייה עכ״ל, ועל כרחך מיירי שהוא רוצה לשחוט שתיהן ולחלוק כל אחת עם הנכרי (דאם לא כן פשיטא דאסור לשחוט השנייה שאין לישראל חלק בה). ודוקא שתיהן אסור לשחוט, אבל אחת מותר לשחוט אע״פ שיש לנכרי חלק בה והוא רוצה ליתן להישראל לבדו גדולה וטובה אפילו הכי שרי. ומה שהקשה הט״ז מהתוס׳, לא קשה מידי, דהתם כיון דהנכרי יכול לכוף את הישראל שיתן לו חלקו קודם אפייה, מפני שאינו רוצה לאפות היום או מאיזה טעם שיהיה או אפילו בלא שום טעם, מחויב הישראל ליתן לו חלקו קודם אפייה, אם כן כשהישראל אופה הכל ביחד הוא נהנה מחלק הנכרי, משא״כ כאן שאין הנכרי יכול לכוף את הישראל שיקח לו בהמה אחת לחלקו אלא צריך ליתן לו מכל בהמה ובהמה, שהרי הן שותפין בכל אחת ואחת, אם כן אין נהנה מחלק הנכרי אלא מחלקו, שבשעת השותפות היה לו זכות זה שיהיה לו חלק בכל בהמה ובהמה:
הנה הנה הט״ז בס״ק ט׳ האריך בענין הוראה ביו״ט בדבר שאם יאסרנו אסור לטלטלו. ולא העתקתיו, משום דכל דבריו אינן אלא לדעת המגיד משנה, אבל לפי מה שכתבו רש״י ותוס׳ ור״ן והרז״ה וכן כתב המג״א דהטעם הוא משום מתקן משמע בהדיא דבלאו הכי אין לאסור כלל ודלא כסברת המגיד משנה, וכן עיקר. ועיין בחק יעקב סי׳ תמ״ו ס״ק ד׳:
הנה הנה המג״א הניח בצ״ע אם נפלו ב׳ בהמות שאינן אותו ואת בנו, ואני כתבתי בפשיטות להתיר, משום דבתוספתא וירושלמי מתירין אפילו באותו ואת בנו כמו שכתבו הפרי חדש ומגיד משנה, וכדאי הן לסמוך עליהם עכ״פ אם אינן אותו ואת בנו שאינו מפורש לאיסור בשום פוסק, וגם דברי רמ״א נוטין להתיר כמו שכתב המג״א. וכן עיקר: