Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Убой скота в праздник

Орах Хаим · симан 498 · лист 11 из 11
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לגוַאֲפִלּוּ אִם נָעַץ דֶּקֶר בְּעָפָר הַמְּחֻבָּר לַקַּרְקַע שֶׁהוּא תִּחוּחַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין נַעֲשֶׂה גּוּמָא בִּנְטִילָתוֹ מִמְּקוֹמוֹ — אַף עַל פִּי כֵן לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לִשְׁחוֹט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב אִם אֵין לוֹ אֵפֶר אוֹ עָפָר אַחֵר מוּכָן, מִפְּנֵי שֶׁנְּעִיצַת הַדֶּקֶר אֵין עוֹשֶׂה הֲכָנָה גְמוּרָה. וְאֵין סוֹמְכִין עָלֶיהָ אֶלָּא אִם כֵּן כְּבָר עָבַר וְשָׁחַט.
לדאִם כְּבָר עָבַר וְשָׁחַט וְאֵין לוֹ אֶלָּא גּוּשׁ עָפָר שֶׁאֵין רָאוּי לְכַסּוֹת בּוֹ עַד שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן כ״ח — הֲרֵי זֶה לֹא יִכְתְּשֶׁנּוּ בְּיוֹם טוֹב מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל כִּסּוּי הַדָּם דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהּ “שַׁבָּתוֹן”, כְּלוֹמַר: שְׁבוֹת מִמְּלָאכָה, וְזוֹהִי מִצְוַת עֲשֵׂה.
להכּוֹי, שֶׁהוּא סְפֵק חַיָּה וְדָמוֹ טָעוּן כִּסּוּי, סָפֵק שֶׁהוּא בְּהֵמָה וְאֵין דָּמוֹ טָעוּן כִּסּוּי — אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. וְאִם עָבַר וּשְׁחָטוֹ — אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ אֵפֶר אוֹ עֲפַר תִּחוּחַ מוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מִפְּנֵי הָרוֹאִים, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ, שֶׁיֹּאמְרוּ: וַדַּאי חַיָּה הוּא, דְּאִם לֹא כֵן לֹא הָיוּ מַטְרִיחִין מִסָּפֵק לְכַסּוֹת דָּמוֹ בְּיוֹם טוֹב.
וּמִזֶּה הַטַּעַם אָסוּר לְשָׁחֳטוֹ לְתוֹךְ הַכְּלִי וְלִתֵּן עָפָר מְעַט לְתוֹךְ הַכְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ הַדָּם כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שֶׁבְּחֹל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן י״א, מִכָּל מָקוֹם בְּיוֹם טוֹב אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ הָרוֹאִים לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ. וְאִם עָבַר וּשְׁחָטוֹ בְּיוֹם טוֹב וְנִבְלַע הַדָּם בַּקַּרְקַע, אִם רִשּׁוּמוֹ נִכָּר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב — צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן כ״ח.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ בְּיוֹם טוֹב? כְּשֶׁשְּׁחָטוֹ בְּקֶרֶן זָוִית וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ דְּרִיסַת הָרֶגֶל תָּמִיד, אֲבָל אִם שְׁחָטוֹ בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר — אֲפִלּוּ דַּם בְּהֵמָה יָכוֹל לְכַסּוֹת אִם יֵשׁ לוֹ אֵפֶר אוֹ עָפָר מוּכָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכַסּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ כֵּלָיו בֶּחָצֵר, וְלָכֵן גַּם הָרוֹאֶה שֶׁמְּכַסֶּה דַּם הַכּוֹי לֹא יִטְעֶה לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ, כִּי יוֹדֵעַ הוּא גַם כֵּן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְנַקֵּר חֲצֵרוֹ.