Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Убой скота в праздник

Орах Хаим · симан 498 · лист 10 из 11
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
למִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵפֶר הָרָאוּי לְטַלְטְלוֹ אוֹ עֲפַר תִּחוּחַ מוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּעִנְיָן שֶׁמֻּתָּר לִטְּלוֹ בְּיוֹם טוֹב וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר — הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב וּמְכַסֶּה דָמָם. וּמֻתָּר לִתֵּן עָפָר אוֹ אֵפֶר לְמַטָּה קֹדֶם הַשְּׁחִיטָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִּמָּן כ״ח, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא אַחַר כָּךְ יִמָּלֵךְ וְלֹא יִשְׁחוֹט וְנִמְצָא טָרַח שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.
לאאֲבָל אִם אֵין לוֹ עָפָר אוֹ אֵפֶר הָרְאוּיִים לְטִלְטוּל — הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחוֹט. וְאִם עָבַר וְשָׁחַט, אִם יֵשׁ לוֹ אֵפֶר כִּירָה שֶׁהֻסַּק בְּיוֹם טוֹב, אוֹ עָפָר שֶׁאֵינוֹ מוּכָן וְהוּא תִּחוּחַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין נַעֲשֶׂה גוּמָא בִּנְטִילָתוֹ מִמְּקוֹמוֹ — מֻתָּר לְכַסּוֹת בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת כִּסּוּי שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה דּוֹחֶה אִסּוּר טִלְטוּל מֻקְצֶה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם.
לבוְאִם אֵין לוֹ אֵפֶר שֶׁהֻסַּק בְּיוֹם טוֹב וְלֹא עֲפַר תִּחוּחַ הַרְבֵּה, אֶלָּא עֲפַר תִּחוּחַ מְעַט וְהוּא מֻנָּח עַל גַּבֵּי עָפָר קָשֶׁה בְּעִנְיָן שֶׁאִם יִטּוֹל קְצָת מִן הֶעָפָר יִשָּׁאֵר גּוּמָא בִּמְקוֹם נְטִילָתוֹ, אִם זֶה הֶעָפָר הוּא מוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁתְּלָשׁוֹ מִן הַקַּרְקַע וְהִנִּיחוֹ בַּחֲצֵרוֹ כְּדֵי לְכַסּוֹת בּוֹ בְּיוֹם טוֹב, אוֹ אֲפִלּוּ אִם הוּא מְחֻבָּר לַקַּרְקַע אֶלָּא שֶׁנָּעַץ בּוֹ דֶּקֶר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כְּדֵי לְכַסּוֹת בּוֹ בְּיוֹם טוֹב — הֲרֵי הִזְמִין אוֹתוֹ לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְכַסּוֹת בּוֹ אִם כְּבָר עָבַר וְשָׁחַט.
וְאִם לֹא נָעַץ אֶלָּא דֶּקֶר אֶחָד וּלְמָחָר נִצְרַךְ לִדְקִירוֹת הַרְבֵּה מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט הַרְבֵּה — מֻתָּר לִדְקוֹר כַּמָּה דְקִירוֹת בְּיוֹם טוֹב בַּעֲפַר תִּחוּחַ שֶׁנָּעַץ בּוֹ הַדֶּקֶר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הֱכִינוֹ לְכָךְ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּאן אִסּוּר עֲשִׂיַּת גּוּמָא, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר — לֹא הֶעֱמִידוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם מִצְוַת כִּסּוּי.
אֲבָל אִם לֹא נָעַץ בּוֹ דֶּקֶר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כְּדֵי לַהֲכִינוֹ לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב — אָסוּר לְכַסּוֹת בּוֹ בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ כְּבָר עָבַר וְשָׁחַט, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כַּאן שְׁנֵי אִסּוּרִים: אִסּוּר עֲשִׂיַּת גּוּמָא וְאִסּוּר טִלְטוּל מֻקְצֶה — לֹא רָצוּ חֲכָמִים לְבַטֵּל דִּבְרֵיהֶם כָּל כָּךְ, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הַחֲכָמִים לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה בְּ“שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה”.