Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Дополнение к началу симана

Орах Хаим · симан 301 · лист 26 из 30
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
מחכּוֹבַע גָּדוֹל שֶׁמְּשִׂימִין עַל הָרֹאשׁ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת צֵל עַל הַפָּנִים לְהָגֵן מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ כְּדֵי לְהָגֵן מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן בִּלְבִישָׁתוֹ שֶׁיַּאֲהִיל עָלָיו לְהָגֵן מֵאֵיזֶה דָבָר — אָסוּר לְלָבְשׁוֹ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, מִשּׁוּם אִסּוּר עֲשִׂיַּת אֹהֶל, אִם הוּא מִתְפַּשֵּׁט לְהַלָּן מֵרֹאשׁוֹ טֶפַח עַל טֶפַח (וַאֲפִלּוּ הוּא כְּנֶגֶד פָּנָיו בִּלְבָד).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַטֶּפַח הַמִּתְפַּשֵּׁט (הַזֶּה) הוּא קָשֶׁה וְחָזָק שֶׁאֵינוֹ נִכְפָּף לְמַטָּה, אֲבָל אִם נִכְפָּף לְמַטָּה, אַף אִם בּוֹלֵט הַרְבֵּה יוֹתֵר מִטֶּפַח סְבִיבוֹת כָּל רֹאשׁוֹ — אֵין שֵׁם אֹהֶל עָלָיו וּמֻתָּר. לְפִיכָךְ, מֻתָּר לִפְרוֹס הַטַּלִּית עַל רֹאשׁוֹ אַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֵט הַרְבֵּה לְהַלָּן מֵרֹאשׁוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מִמִּין בֶּגֶד הַקָּשֶׁה (שֶׁקּוֹרִין גְרָא״בּ גְרִי״ן).
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא קָשֶׁה בְּיוֹתֵר כְּעֵין גַּג (שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לִהְיוֹת נִכְפָּף, לָכֵן יֵשׁ עָלָיו שֵׁם אֹהֶל, אֲבָל אִם אֵינוֹ קָשֶׁה בְּיוֹתֵר — אֵין שֵׁם אֹהֶל עָלָיו וּמֻתָּר).
וְיֵשׁיב מִי שֶׁמֵּקֵל עוֹד שֶׁאִם אֵינוֹ עוֹמֵד בְּשָׁוֶה אֶלָּא בְּשִׁפּוּעַ — אֵין שֵׁם אֹהֶל עָלָיו, וּמֻתָּר אַף שֶׁהוּא קָשֶׁה בְּיוֹתֵר.
וְטוֹב לְהַחֲמִיר (בְּכָל זֶה שֶׁיְּהֵא נִכְפָּף מַמָּשׁ לְמַטָּה מֵאֵלָיו, וְאָז אַף אִם מַגְבִּיהוֹ וּמַעֲמִידוֹ בְּשָׁוֶה בְּיָדוֹ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם).
וְכָל זֶה כְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן בּוֹ לְהַאֲהִיל עָלָיו לְהָגֵן מֵאֵיזֶה דָבָר, אֲבָל אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן רַק לְכַסּוֹת רֹאשׁוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּמֵּילָא נַעֲשֶׂה אֹהֶל סְבִיבוֹ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁכָּל אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ דְּפָנוֹת תַּחְתָּיו — אֵין אִסּוּר בַּעֲשִׂיָּתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מִתְכַּוֵּן בּוֹ לַעֲשִׂיַּת אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שט״ו:
מטלְפִיכָךְ, מֻתָּר לִלְבּוֹשׁ כּוֹבַע גָּדוֹל שֶׁל לֶבֶד הַנָּהוּג בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין (בְּרִיטִי״ל) אַף אִם יֵשׁ בְּתוֹכוֹ נְיָר קָשֶׁה שֶׁעַל יְדֵי כֵן מִתְקַשֶּׁה בְּיוֹתֵר וְעוֹמֵד בְּשָׁוֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְאֹהֶל אֶלָּא לְכַסּוֹת רֹאשׁוֹ.
וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל בְּכָל עִנְיָן אַף אִם הוּא מִתְכַּוֵּן לְאֹהֶל — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, כִּי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ, שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין לְגַמְרֵי בְּכָל עִנְיָן, שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁלֹּא גָזְרוּ כַּאן מִשּׁוּם עֲשִׂיַּת אֹהֶל, הוֹאִיל וְנַעֲשֶׂה דֶּרֶךְ לְבִישָׁה:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
מי שמיקל כו׳. בספר התרומה והגהות מיימוניות כתבו שמא מותרין, דלא פסיקא להו להתיר, והמג״א כתב כן בפשיטות כדי ליישב המנהג. אבל לפי מה שכתב הט״ז וליישב המנהג אין צריך לזה. והנה המג״א נתחכם להביא תחלה לשון הרמב״ם שהכובע הוא קשה ביותר, משום דבלאו הכי אי אפשר להתיר כלל בשיפוע, דאם כן מאי קאמר דלא מיהדק דהיינו שהוא נכפף תיפוק ליה משום שאינו עומד בשוה אלא בשיפוע, ואין לומר דהכי נמי קאמר, דאם כן הוי ליה למימר הכי בהדיא לאשמועינן דאף אם מיהדק שרי בשיפוע, אלא ודאי צריך לומר לפי זה דכשלא מיהדק שרי אף שעומד בשוה שקשה קצת שיוכל לעמוד בשוה, אבל אינו קשה ביותר כמו גג כמו שכתב הרמב״ם. אבל מלשון התוס׳ ורא״ש מבואר דכל שאינו נכפף כגלימא מיקרי מיהדק. וכן דעת הט״ז שאסר בטלית של גרא״ב גרי״ן מחמת שעומד בשוה אע״פ שאינו קשה ביותר. וכן משמע מלשונו בסי׳ שט״ו ומלשון שאר אחרונים דלא קיי״ל כרמב״ם אלא כמשמעות תוס׳ ורא״ש, הילכך לא הזכירו היתר השיפוע שכתבו ספר התרומה והגהות מיימוניות.
ועיין בסי׳ שט״ו שכתב עוד היתר ממה שכתב הר״ן גבי סדינים שע״ג המטות שלנו עיין שם. וזה אינו, דשאני התם דאין איסור כלל בעשיית מחיצות לגג העשוי מתחלה, דהוי ליה מלמעלה למטה דשרי אפילו במחיצות שמגיעות לארץ כמבואר שם בס״ג. ומה שכתב הר״ן כיון דבפריסה כו׳, היינו שאם היה זה נקרא אהל היה שם אוהל גם על היוצא כמו בכילה שם, אי נמי קושטא דמלתא נקט ולאפוקי כשיש בין חבל לחבל ג׳ טפחים ולא היה עליה כר מבעוד יום שכתב שם הר״ן לעיל מיניה דאסור אף במטה שלנו. ותדע שהרי במגיד משנה דילג תיבות אלו מכלל שאינן עיקר טעם ההיתר כמו שכתב הט״ז. אבל בגג האהל איפכא שמעינן להרא״ש סוף פ״ק דסוכה והכי קיי״ל בסוף סי׳ תרל״א דכשמקצתו קרוי אהל נעשה כולו אהל. ואף שכאן אין לומר שיעשה כולו אהל, מכל מקום על כל פנים הא לא אמרינן מדמקצתו אינו אהל לא יהיה כולו אהל, דהא התם לא אמרינן הכי אף בכהאי גוונא כדמוכח בטור סוף סי׳ תרל״ג עיין שם במג״א ובמ״ש שם ודו״ק: