Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לְפִיכָךְ, לְעִנְיַן מַעֲשֶׂה אֵין לְעָרֵב לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב מַמָּשׁ לְיוֹם טוֹב זֶה בִּלְבָד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְפִי טַעַם הַב׳, אֲבָל בְּדִיעֲבַד שֶׁכְּבָר עֵרֵב יָמִים רַבִּים קֹדֶם יוֹם טוֹב וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב מַמָּשׁ שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא עֵרֵב — מֻתָּר לוֹ לִסְמוֹךְ עַל עֵרוּבוֹ וּלְבַשֵּׁל בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. אֲבָל אִם נִזְכַּר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב יַנִּיחַ עוֹד עֵרוּב, אוֹ יִקַּח עֵרוּב הָרִאשׁוֹן וְיֹאמַר עָלָיו: “בְּדֵין יְהֵא שָׁרֵי וְכוּ׳”, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו. וְכֵן אִם כְּשֶׁהִנִּיחַ הָעֵרוּב הִתְנָה עָלָיו שֶׁבְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לוֹ לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת בְּכָל יָמִים טוֹבִים שֶׁיִּהְיוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְעָרֵב כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ עָלָיו, רַק יֹאמַר עָלָיו: “בְּדֵין יְהֵא שָׁרָא לָנָא כוּ׳” כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְאִם לֹא עֵרֵב בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב — סוֹמֵךְ עַל עֵרוּבוֹ הָרִאשׁוֹן כָּל זְמַן שֶׁהוּא קַיָּם וְרָאוּי לַאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. ג אינו מבין כו׳. הנה בדין זה יש להסתפק אם הוא רשות או חובה, כי בדרכי משה העתיק בשם מהרי״ל יאמרנו בלשון כו׳ משמע קצת שהוא חובה, ובודאי שכן הוא לפי מה שכתב רמ״א בשם אור זרוע, והסכים עמו המג״א, דאם לא הזכיר המלאכות בפירוש אע״פ שאמר למעבד כל צרכנא לא אמר כלום, לפי שצריך להתנות שבעירוב זה יותרו לו כל המלאכות, א״כ זה שאינו יודע מה שהוא סח פשיטא שאין זה כלום, אף שהוא יודע שזה עירוב תבשילין, מכל מקום אינו יודע ענין המלאכות שמתנה עליהם, ואין זה תנאי כיון שאין פיו ולבו שוין. אבל לפי מה שכתבו הט״ז ורש״ל דאמירה זו אינה מעכבת כלל כמו שהברכה אינה מעכבת, אם כן יש לומר כמו שבברכה אדם יוצא ידי חובתו אע״פ שאינו מבין פירוש המלות, כמבואר ברא״ש סוף פרק קמא דברכות בשם הראב״ד, הוא הדין באמירה זו, כיון שהוא יודע שהוא עושה עירוב תבשילין כדי שיהא מותר לו לעשות צרכי שבת ביו״ט. וצ״ע במהרי״ל:
пункт 3
כֵּיצַד מִצְוַת הַנָּחַת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין? נוֹטֵל בְּיָדוֹ חֲתִיכַת פַּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּבֵיצָה, וּכְזַיִת בָּשָׂר מְבֻשָּׁל אוֹ שְׁאָר דָּבָר מְבֻשָּׁל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּזַיִת, כְּדֵי שֶׁבְּפַת זוֹ יְהֵא מֻתָּר לוֹ לֶאֱפוֹת מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, וּבְתַבְשִׁיל זֶה יְהֵא מֻתָּר לוֹ לְבַשֵּׁל מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. וְאִם לֹא עֵרֵב אֶלָּא בְּתַבְשִׁיל לְבָד וְלֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לֵיל יוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ הוּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל גָּלֻיּוֹת שֶׁחָל בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת שֶׁיּוּכַל לְעָרֵב עַל תְּנַאי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר — אַף עַל פִּי כֵן אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְעָרֵב, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר עֵרֵב בְּתַבְשִׁיל, שֶׁהוּא עִקַּר הָעֵרוּב. אֲבָל אִם עֵרֵב בְּפַת בִּלְבָד — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְעָרֵב. וְאִם לֹא עֵרֵב — אָסוּר לוֹ אֲפִלּוּ לֶאֱפוֹת מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, שֶׁאֵין זֶה עֵרוּב כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. דпункт 4
וְאַחַר שֶׁנָּטַל הָעֵרוּב בְּיָדוֹ — חַיָּב לְבָרֵךְ: “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב”, כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עַל שְׁאָר כָּל מִצְוַת חֲכָמִים. הпункт 5
וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר: “בְּדֵין יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לַאֲפוּיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוּנֵי וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרַגָּא וּלְמֶעֱבַד כָּל צָרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא”. וְאִםא אֵינוֹ מֵבִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי — יֹאמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой