Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Эрув тавшилин

Орах Хаим · симан 527 · лист 8 из 14
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ידאַף עַל פִּי שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לְעָרֵב בְּבֵיתוֹ, מִכָּל מָקוֹם כָּל גְּדוֹל הָעִיר יֵשׁ לוֹ לְעָרֵב עַל כָּל בְּנֵי עִירוֹ, כְּדֵי שֶׁאִם יִשְׁכַּח אֶחָד מֵהֶן לְעָרֵב, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה טָרוּד וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְעָרֵב בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ מִי שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְעָרֵב, אוֹ מִי שֶׁעֵרֵב וְנֶאֱבַד עֵרוּבוֹ בְּיוֹם טוֹב קֹדֶם שֶׁתִּקֵּן צָרְכֵי שַׁבָּת, כָּל אֵלּוּ יוּכְלוּ לִסְמוֹךְ עַל עֵרוּבוֹ שֶׁמְּעָרֵב בְּעַד כָּל בְּנֵי הָעִיר.
אֲבָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי לְעָרֵב וּמֵחֲמַת עַצְלוּתוֹ שֶׁאֵינוֹ חָרֵד עַל דְּבַר ה׳ שָׁכַח וְלֹא עֵרֵב, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס בְּשִׁכְחָה זוֹ אֶלָּא עַצְלוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ לִשְׁכּוֹחַ — הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּעֵרוּבוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ בִּפְרָטוּת לְהוֹצִיאוֹ בְּעֵרוּבוֹ.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם לֹא שָׁכַח כְּלָל אֶלָּא שֶׁסָּמַךְ עַל עֵרוּבוֹ שֶׁל גְּדוֹל הָעִיר אוֹ עַל אָדָם אַחֵר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיאוֹ בְּעֵרוּבוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְּעֵרוּב זֶה כְּלָל, שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לְעָרֵב בְּעַצְמוֹ,ב אוֹ יְצַוֶּה לַאֲחֵרִים שֶׁיְּעָרְבוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁ“שְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ”.
וְאִם הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֲלָכָה זוֹ וְהָיָה סָבוּר שֶׁאֵין צָרִיךְ לְעָרֵב בְּעַצְמוֹ אֶלָּא מֻתָּר לִסְמוֹךְ עַל עֵרוּבוֹ שֶׁל גְּדוֹל הָעִיר שֶׁמְּעָרֵב בְּעַד כָּל בְּנֵי עִירוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִסְמוֹךְ עַל עֵרוּב זֶה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אָנוּס בְּטָעוּתוֹ.
אֲבָל אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה זוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא לָמַד אוֹתָהּ מֵעוֹלָם — הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּעֵרוּבוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל, שֶׁ“שִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן”.
טוכְּשֶׁמְּעָרֵב עַל כָּל הָעִיר — אֵין צָרִיךְ לְפָרֵט כָּל אֶחָד בִּשְׁמוֹ, אֶלָּא אוֹמֵר: “בְּדֵין יְהֵא שָׁרֵי לָנָא כוּ׳ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת”. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא חוּץ לָעִיר, אִם הוּא בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לָבֹא לָעִיר בְּיוֹם טוֹב — הֲרֵי הוּא בִּכְלַל בְּנֵי הָעִיר וְיוֹצֵא בְּעֵרוּב זֶה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
אֲבָל מִי שֶׁהוּא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ עֵרוּבֵי תְחוּמִין שֶׁהוּא יָכוֹל לָבֹא לְתוֹךְ הָעִיר בְּיוֹם טוֹב, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָר חוּץ לַתְּחוּם — מִן הַסְּתָם לֹא הָיָה כְּלָל בְּדַעַת הַמְעָרֵב לְהוֹצִיאוֹ בְּעֵרוּבוֹ, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם אֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ אֶלָּא עַל אוֹתָן שֶׁבְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵין דַּעַת הַמְעָרֵב עָלָיו לְהוֹצִיאוֹ בְּעֵרוּבוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא בּוֹ אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד, שֶׁהֲרֵי הָעֵרוּב הוּא שֶׁל הַמְעָרֵב.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
או יצוה כו׳. הנה בדין זה יש להסתפק אם מותר לאדם לברך על עירוב תבשילין שמניח לאחרים משלהם, כי המג״א בסי׳ שס״ו כתב דהמערב עירובי חצירות לאחרים אינו מברך לפי מנהג שלנו שאינו עושה שום מעשה שהרי המצוה נעשית מאליה ע״י גביית הקמח עיין שם בסק״כ, וא״כ הוא הדין בעירוב תבשילין לפי מה שכתבו רש״ל והט״ז דהאמירה אינה מעכבת כלל, וכן כתבו בהדיא בסמ״ג והג״מ ע״ש, וכן משמע ברמב״ם ע״ש, ואם כן אם בעל הבית הפריש דבר לעירוב תבשילין ומצוה לאחר לברך עליו אם אינו מאנשי ביתו אין לו לברך כיון שאינו עושה שום מעשה.
אבל בעל הבית בעצמו יכול לברך. ואע״פ שצריך לברך עובר לעשייתה וכבר נעשית המצוה על ידי הפרשתו לרש״ל וט״ז. ותירוץ המג״א בסי׳ שס״ו גבי עירובי חצירות לא שייך גבי עירוב תבשילין דאין כאן שום קניה. מכל מקום יש לומר כיון שבדעתו היה לומר עליו בדין יהא שרי כו׳ לא נגמרה המצוה עד שיאמר, כמו גבי הפרשת תרומה שהיא קדושה במחשבה לבד, ואלו היה בדעתו בשעת הפרשה לקרות לה שם אינה קדושה עד שיקרא לה שם כדאיתא בתוספתא פ״ג דתרומות. ומכל מקום לא דמי אהדדי לגמרי, שהרי אם שכח לומר עליו בדין כו׳ אינו מעכב כמו שכתבו רש״ל וט״ז. אי נמי יש לומר כיון דמצוה מן המובחר לומר בדין כו׳ נקרא עובר לעשייתו, כדמצינו גבי נטילת לולב עיין ברא״ש ור״ן פ״ג דסוכה ובבית יוסף סי׳ תרנ״א.
אבל לפי מה שכתבו אור זרוע ורמ״א ומג״א דהאמירה מעכבת, א״כ פשיטא דאחר יכול לברך, שהרי הוא עושה עיקר המצוה בדיבורו. ואם הוא מבני ביתו לכולי עלמא יכול לברך, כיון שהוא שייך בעירוב זה . עיין במג״א סי׳ שס״ו: