Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Симан 25

Йоре Деа · симан 25 · лист 17 из 17
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה פְּרוּטָה — אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר, וְרַשַּׁאי לִטְּלָהּ לְעַצְמוֹ אֲפִלּוּ יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הִיא, שֶׁלֹּא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא גֶּזֶל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אִסּוּר בִּלְקִיחָתוֹ מִמֶּנּוּ (אֲבָל זֶה שֶׁרַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ הָאֲבֵדָה מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע, הוֹאִיל וְהִיא אֲבוּדָה מִבְּעָלֶיהָ — שׁוּב אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִירָהּ לוֹ, שֶׁפָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה אֵינוֹ נִקְרָא מָמוֹן כְּלָל, לֹא לְעִנְיַן מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה וְלֹא לְעִנְיַן מִצְוַת הֲשָׁבַת גְּזֵלָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה, וּלְפִיכָךְ אֵין בָּזוֹ אִסּוּר גְּזֵלָה כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּאֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה):
לחוְכֵן אֲבֵדַת הַנָּכְרִי מֻתֶּרֶת, וְלֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא גְּזֵלָתוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה אִסּוּר בִּלְקִיחָתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר “לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ”, פְּרָט לְשֶׁל נָכְרִי. וְהַמַּחֲזִירָהּ לוֹ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עֲבֵרָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲזִיק יְדֵי רִשְׁעֵי עוֹלָם. וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם — אֲבֵדָתוֹ אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה, וְחַיָּב לְהַחֲזִיר, כְּגוֹן אִם מְצָאָהּ בִּמְקוֹם רֹב יִשְׂרָאֵל וְהַנָּכְרִי יִדְמֶה שֶׁלֹּא נֶאֶבְדָה רַק יִשְׂרָאֵל גְּנָבוּהָ מִמֶּנּוּ.
וְאִם מָצָא מַשְׁכּוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה אֵצֶל נָכְרִי וְנֶאֱבַד מִמֶּנּוּ — חַיָּב לְהַחֲזִיר לִבְעָלָיו הַיִּשְׂרָאֵל בְּחִנָּם, כִּי גּוּף הַמַּשְׁכּוֹן הוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשִּׁעְבּוּד שֶׁהָיָה בּוֹ לְהַנָּכְרִי נִפְקַע כְּשֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ. וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחֲזִירוֹ לְהַנָּכְרִי לְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, כִּי בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי וְאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשֶׁל אֲחֵרִים. וְאִם עָלָה הָרִבִּית עַל הַמַּשְׁכּוֹן יוֹתֵר מִשָּׁוְיוֹ שֶׁאָז הֻחְלַט לְהַנָּכְרִי — אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לְהַיִּשְׂרָאֵל:
לטוְיִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא שֶׁדִּינוֹ כְּמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ — אֵינוֹ בִּכְלַל “אָחִיךָ”, וְדִינוֹ שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיר לוֹ אֲבֵדָה. וְכֵן הָאֶפִּיקוֹרְסִים, וְהֵם הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֵן הַמּוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אוֹ רֻבָּהּ חוּץ מֵחִלּוּל שַׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה.
אֲבָל הַמּוּמָר לְמִקְצָת הַמִּצְווֹת, כְּגוֹן אוֹכֵל נְבֵלוֹת לְתֵאָבוֹן אוֹ עוֹבֵר שְׁאָר עֲבֵרוֹת לְתֵאָבוֹן וְלֹא לְהַכְעִיס (שֶׁהָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה לְהַכְעִיס אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת — הֲרֵי זֶה מִין, וּכְמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה הוּא) — מִצְוָה לְהַחֲזִיר אֲבֵדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ”, לְרַבּוֹת אֶת הַמּוּמָר לְמִקְצָת הַתּוֹרָה.
וְהַמָּסוֹר אִם צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אֲבֵדָתוֹ — יִתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן:
מאַף עַל פִּי שֶׁמָּמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ נִדְחֶה מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ — אֵינוֹ נִדְחֶה מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֻקְּשָׁה כְּבוֹדָם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, שֶׁאִם אָמַר לוֹ אָבִיו אַל תַּחֲזִיר הָאֲבֵדָה עַכְשָׁו כִּי צָרִיךְ אֲנִי עַכְשָׁו שֶׁתַּאֲכִילֵנִי וְתַשְׁקֵנִי — לֹא יִשְׁמַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ אֲנִי ה׳”, כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי.
אֲבָלח נִדְחֵית הִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִמִּצְווֹת שֶׁל הַצָּלַת מָמוֹן חֲבֵרוֹ הֵן נִדְחוֹת מִפְּנֵי כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כְּגוֹן שֶׁהָאֲבֵדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהוּא כֹּהֵן — לֹא יִטָּמֵא לָהּ. וַאֲפִלּוּ אִסּוּר שֶׁל דִּבְרֵיהֶם לֹא יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן לְהַגְבִּיהַּ מָעוֹת שֶׁמָּצָא בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין דּוֹחִין אִסּוּר מִפְּנֵי מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר “אֲנִי ה׳”, כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
משנה שם (עיין שיטה מקובצת בדף ל׳ בשם הרמב״ן ורשב״א, שדימוה לאונס דסוף פרק ג׳ דכתובות, וכן פירש הר״ן שם, וכן הוא בשיטה מקובצת בדף ל״ב בשם הרא״ש. והתם אפילו דרבנן. ומשום הכי לא הביא הטור דין זה דכהן בבית הקברות כי אם בסי׳ ער״ב, שצער בעלי חיים דחי איסור דרבנן כמו שכתב בא״ח סי׳ ש״ה, והוא הדין איסור דאורייתא דקיל מיניה, כגון לאו גרידא, כיון דלא תליא בדעת בעלים כלל לא שייך כאן מי דחינן איסור מקמי ממונא. עיין שם ברמב״ן ורשב״א שבשיטה מקובצת בדף ל׳ גבי נוסחי דוקני דגרסי פשיטא כו׳ ודו״ק):