Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ד רב חסדא ב״מ קי״א (ולא מצינו חולק עליו בפירוש, כי רב ששת לא פליג אלא משום קרבן, וגם רבא לא מיירי אלא בשכיר ולא בעלמא כמו שכתב המגיד משנה, עיין לחם משנה): רש״י רא״ש סי׳ י״ד📖 Ссылка на источник
пункт 4
אָסוּר לַעֲשֹׁק אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ”. וְאֵיזֶהוּ עֹשֶׁק? זֶה הַבָּא מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְיָדוֹ בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ הַלְוָאָה אוֹ שְׂכִירוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּם (אוֹג שֶׁמַּדְחֵהוּ בְּלֵךְ וְשׁוּב לֵךְ וְשׁוּב). וְלָאו זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בְּנָכְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר “רֵעֲךָ”. וְהוּא שֶׁאֵין חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר, כְּגוֹן שֶׁלָּוָה מִנָּכְרִי וּמֵת הַנָּכְרִיד — רַשַּׁאי לְכַחֵשׁ לִבְנוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר, אֲבָל כְּשֶׁהַנָּכְרִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר — אָסוּר לְכַחֵשׁ לוֹ שׁוּם דָּבָר, מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם. וְאַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַנָּכְרִי יוֹדֵעַ אֵינוֹ רַשַּׁאי אֶלָּא לְהַפְקִיעַ הַלְוָאָתוֹ אוֹ שְׁאָר חוֹבוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לְהַנָּכְרִי,ה אֲבָל כְּשֶׁהַחֵפֶץ שֶׁל הַנָּכְרִי הוּא בְּעַיִן — אָסוּר לִכְפֹּר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי זוֹ גְּזֵלָה מַמָּשׁ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ קָנָה חֵפֶץ מִנָּכְרִי — אָסוּר לְהַטְעוֹתוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן בִּנְתִינַת מָעוֹת בְּעַד הַחֵפֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ”, שֶׁהֲרֵי אֵין הַנָּכְרִי מַקְנֶה לוֹ הַחֵפֶץ אֶלָּא בְּעַד סְכוּם הַדָּמִים שֶׁפָּסַק לוֹ, וְהַמַּטְעֵהוּ בְּחֶשְׁבּוֹן הַמָּעוֹת — הֲרֵי זֶה כְּגוֹנֵב הַחֵפֶץ וְלֹא כְּמַפְקִיעַ חוֹבוֹ. וַאֲפִלּוּ גְּנֵבַת דַּעַת שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן מָעוֹת אֲסוּרָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת אוֹנָאָה. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַנָּכְרִי טָעָה מֵעַצְמוֹ — מֻתָּר, אִם לֹא יִהְיֶה חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִוָּדַע לוֹ. וְנָכוֹן שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל “רְאֵה שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹנְךָ אֲנִי סוֹמֵךְ”. וְאִם מִשְׁכֵּן נָכְרִי חֵפֶץ לְיִשְׂרָאֵל —ו יֵשׁ מַתִּירִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הֲרֵי זֶה גַּזְלָן (מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹלֵחַ יָד בַּפִּקָּדוֹן, בְּנָכְרִי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁלִיחוּת יָד, שֶׁנֶּאֱמַר “אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ”, “רֵעֵהוּ” — וְלֹא שֶׁל נָכְרִי, כִּי שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ גְּזֵלָה לְגַמְרֵי, אֶלָּא שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּפִּקָּדוֹן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וּמַה שֶּׁיִּתְקַלְקֵל בְּתַשְׁמִישׁוֹ דַּעְתּוֹ לְשַׁלֵּם לוֹ, וְלֹא אָסְרָה תּוֹרָה בְּנָכְרִי אֶלָּא לִגְזֹל מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא עַל דַּעַת לְשַׁלֵּם): הпункт 5
כָּל הַחוֹמֵד בֵּיתוֹ אוֹ כֵּלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּקָּחֵם מִמֶּנּוּ רַק שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְמָכְרָם, וְהוּא הִרְבָּה עָלָיו רֵעִים אוֹ שֶׁהִפְצִיר בּוֹ בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁמְּכָרָם לוֹ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּ“לֹא תַחְמֹד”. וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּלָאו זֶה עַד שֶׁיִּקַּח הַחֵפֶץ שֶׁחָמַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ”. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 14
(דלא כט״ז בי״ד סי׳ ק״כ.📖 Ссылка на источниксиман 120
וכן הוא בהדיא במתניתין דנדרים ולמוכסין כו׳ המלך כו׳): עיין גמרא גבי עבד עברי, כיון שאין קנוי אלא למעשה ידיו ולא גופו כדאיתא בגיטין דף ל״ח📖 Ссылка на источникГитин, лист 38
ובהחולץ, א״כ היה יכול לקנות את עצמו בן חורין אם היה רשאי ודו״ק: ט״ז ש״ך יו״ד סי׳ ק״כ📖 Ссылка на источникЙоре Деа, симан 120
(עיין פסחים דף ל״א📖 Ссылка на источникПсахим, лист 31
דישראל מנכרי לא קני משכון וברשותיה דהנכרי קאי, ודמי לעבד עברי או למקח וממכר. ואין היתר כשמקלקל המשכון אלא על דעת לנכות מחובו, כי לגזול על מנת לשלם לא אסור אלא בישראל כדאיתא בב״ק קי״ג ע״ב בעובדא דרב אשי, עיין שם בתוס׳ ורא״ש, ומאי דקאמר ישראל כו׳ כיחש כן להנכרי. ועובדא דרבינא אי אפשר לתרוצי כלל אלא בהכי שהניח להנכרי דקים הרבה כנגד העבים בענין שיצא ידי חובת תשלומין, אבל העבים ניחא טפי לרבינא, ודו״ק):