Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יט
пункт 19
ב׳ כֹּהֲנִים הַשּׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה — מֻתָּרִים לַעֲלוֹת בְּיַחַד. וְאֵין אֶחָד יָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ “עֲלֵה אַתָּה בְּשַׁחֲרִית וַאֲנִי בְּמוּסָף” אוֹ לְהִפּוּךְ, כִּי יָכוֹל לוֹמַר “אֲנִי רוֹצֶה לְבָרֵךְ בִּשְׁתֵּיהֶן”. אֲבָל כֹּהֵן הַשּׂוֹנֵא אֶת הַצִּבּוּר אוֹ הַצִּבּוּר שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ — סַכָּנָה הִיא לַכֹּהֵן אִם יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו (וְלָכֵן יֵצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת). וְעַל זֶה תִּקְּנוּ בַּבְּרָכָה “לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה”: כпункт 20
אַחַר הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין “יְבָרֶכְךָ” — צְרִיכִים לְהַגְבִּיהַּ יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם, שֶׁבִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֵינָהּ נֶאֱמֶרֶת אֶלָּא בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. וְיֵשׁ לְהַגְבִּיהַּ יָד הַיְמָנִית קְצָת לְמַעְלָה מֵהַשְּׂמָאלִית, וְרֶמֶז לַדָּבָר: “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו”, כְּתִיב “יָדוֹ”. וּפוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְנוֹהֲגִים לַחֲלֹק רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, עַל פִּי הַמִּדְרָשׁ “מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים” — שֶׁשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם וּמֵצִיץ מִבֵּין חֲרַכֵּי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם. וְנוֹהֲגִין לְכַוֵּן לַעֲשׂוֹת ה׳ אֲוִירִים: בֵּין ב׳ אֶצְבָּעוֹת לְב׳ אֶצְבָּעוֹת אֲוִיר אֶחָד, וּבֵין אֶצְבַּע לָאֲגוּדָל, וְכֵן בְּיָד שְׁנִיָּה, וּבֵין גּוּדָל לַגּוּדָל, לְקַיֵּם מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, וּבֵין תֵּבָה לְתֵבָה רַשָּׁאִים לְקָרֵב הָאֲגוּדָלִים זֶה בָּזֶה (וְהוּא הַדִּין שְׁאָר אֶצְבָּעוֹת). וְיֵשׁ נִזְהָרִין בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתֵּבוֹת לְהַנִּיחַ אֲגוּדַל יָמִין עַל שְׂמֹאל שֶׁיִּהְיֶה כְּעֵין חַלּוֹן בֵּינֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה ה׳ חַלּוֹנוֹת (שֶׁ“חֲרַכִּים” הוּא תַּרְגּוּם שֶׁל חַלּוֹנוֹת). וְנָהֲגוּ לִפְרֹשׂ יְדֵיהֶם בְּעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה תּוֹךְ כַּפֵּיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ וַאֲחוֹרֵי יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד הַשָּׁמַיִם, הֶפֶךְ מִפְּרִישַׂת יָדַיִם לִתְפִלָּה: כאпункт 21
מִצְוָה לְהַקְרוֹת לַכֹּהֲנִים כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָמוֹר לָהֶם יְבָרֶכְךָ וְגוֹמֵר”, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁתִּהְיֶה אֲמִירָה לָהֶם עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, שֶׁאִם לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְתַרְגּוּמוֹ “כַּד תֵּימְרוּן לְהוֹן” — לֹא הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב “אָמוֹר לָהֶם” לִפְנֵי הַבְּרָכָה אֶלָּא לִפְנֵי “כֹּה תְבָרְכוּ”, שֶׁהֲרֵי אֵינָן מְצֻוִּים לְבָרֵךְ אֶלָּא אִם כֵּן קָרְאוּ לָהֶם, אֶלָּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁאַף אִם חָל עֲלֵיהֶם הַצִּוּוּי לְבָרֵךְ כְּגוֹן שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם — מִצְוָה לוֹמַר לָהֶם כָּל הַבְּרָכָה מִלָּה בְּמִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה מְעַכֵּב כְּלָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁכְּבָר חָל עֲלֵיהֶם הַצִּוּוּי מִשֶּׁקָּרְאוּ לָהֶם.