Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
נב
пункт 52
לֹא הָיָה בּוֹ אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רַע מַעֲלָלִים וּבְלִיַּעַל וְעַז פָּנִים וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת וְכָל הָעָם מְרַנְּנִים אַחֲרָיו — נוֹשֵׂא כַּפָּיו, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְכָל כֹּהֵן לִשָּׂא כַּפָּיו, וְאֵין אוֹמְרִים לָרָשָׁע “הוֹסֵף רֶשַׁע (עַל רִשְׁעָתְךָ) וְהִמָּנַע מִן הַמִּצְווֹת”. וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר מַה תּוֹעִיל בִּרְכַּת הֶדְיוֹט זֶה? שֶׁאֵין קַבָּלַת הַבְּרָכָה תְּלוּיָה בַּכֹּהֲנִים אֶלָּא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי אֲבָרְכֵם”. וַאֲפִלּוּ מְרַנְּנִים אַחֲרָיו בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת כְּגוֹן גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וַאֲפִלּוּ נוֹדַע שֶׁהָרִנּוּן הוּא אֱמֶת, וַאֲפִלּוּ עוֹבֵר וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ כְּלָל — נוֹשֵׂא כַּפָּיו (חוּץ מֵחִלּוּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא שֶׁהוּא כְּנָכְרִי לְכָל דְּבָרָיו), לְפִי שֶׁאֵין שְׁאָר עֲבֵרוֹת מוֹנְעִים נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא מֵמִיר דָּת (מִשּׁוּם קְנָס) וּשְׁפִיכַת דָּמִים (מִשּׁוּם “יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ”): נגпункт 53
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְכֹהֲנִים שָׁוִין בָּהֶם, אֲבָל אִם עוֹבֵר עַל מִצְווֹת הַמְיֻחָדוֹת לַכֹּהֲנִים — קְנָסוּהוּ חֲכָמִים וּפְסָלוּהוּ מִכָּל מַעֲלוֹת הַכְּהֻנָּה, כְּגוֹן כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה, אוֹ שֶׁנִּטְמָא לְמֵת שֶׁאֵינוֹ מִז׳ מֵתֵי מִצְוָה — אֵינוֹ נוֹשֵׂא כַּפָּיו, וְאֵין נוֹהֲגִים בּוֹ קְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן. וַאֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ אוֹ מֵתָה — פָּסוּל עַד שֶׁיִּדֹּר הֲנָאָה עַל דַּעַת רַבִּים מֵהַנָּשִׁים שֶׁהוּא אָסוּר בָּהֶן, שֶׁנֵּדֶר שֶׁהֻדַּר עַל דַּעַת רַבִּים אֵין לוֹ הַתָּרָה. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא יִדֹּר עַל דַּעַת רַבִּים, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ, לְפִי שֶׁיִּצְרוֹ תְּקָפוֹ לַעֲרָיוֹת. אֲבָל בְּנִטְמָא לַמֵּת אֵין צָרִיךְ לִדֹּר, אֶלָּא דַּי שֶׁיָּשׁוּב וִיקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יִטַּמָּא עוֹד לְמֵתִים: נדпункт 54
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת שֶׁזִנְּתָה אֲרוּסָה אוֹ אֲפִלּוּ נְשׂוּאָה, אוֹ שֶׁהֵמִירָה שֶׁמִּן הַסְּתָם זִנְּתָה — “אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת”, וְאֵין מְחֻיָּבִים לְקַדְּשׁוֹ עוֹד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וּשְׁאָר מַעֲלוֹת הַכְּהֻנָּה. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם נוֹשֵׂא כַּפָּיו, שֶׁאֵין שְׁאָר עֲבֵרוֹת מוֹנְעִים נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲפִלּוּ הֵן בּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבִתּוֹ (וְלֹא נָהֲגוּ כְּדִבְרֵיהֶם, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר “אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת” אֶלָּא כְּשֶׁזִּנְּתָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה וּכְשֶׁהֵעִידוּ בִּפְנֵי סַנְהֶדְרִין, אֲבָל עַכְשָׁו נוֹהֲגִין בּוֹ קְדֻשָּׁה לְכָל דָּבָר):