Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Первый бокал и седер до второго бокала

Орах Хаим · симан 473 · лист 15 из 18
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לדאִם חָל פֶּסַח בְּשַׁבָּת — צָרִיךְ לִזָּהֵר לְרַכֵּךְ הַחֲרֹסֶת בְּמַשְׁקֶה מֵעֶרֶב שַׁבָּת. וְאִם שָׁכַח לְרַכְּכוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — יְרַכְּכוֹ בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי שִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה יִתֵּן הַמַּשְׁקֶה לְתוֹךְ הַכְּלִי וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְתוֹכוֹ הַחֲרֹסֶת, וְיָכוֹל לְעָרְבוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ אוֹ אוֹחֵז בַּכְּלִי וּמְנַעֲנֵעַ עַד שֶׁיִּתְעָרֵב, עַיֵּן סִימָן שכ״א:
להאַחַר שֶׁאָכְלוּ מֵהַיְרָקוֹת בְּטִבּוּל — צָרִיךְ לִקַּח מַצָּה הָאֶמְצָעִית מִשָּׁלֹשׁ מַצּוֹת הַמֻּנָּחִים לְפָנָיו בַּקְּעָרָה וְלִבְצֹעַ מִקְצָתָהּ מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּקְצָת זֶה שֶׁבּוֹצְעִים מֵהַמַּצָּה עוֹשִׂין בּוֹ גַּם כֵּן מִצְוָה אַחֶרֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּשַׁמְּרִין אוֹתוֹ לַאֲפִיקוֹמָן. וּלְפִיכָךְ, נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מִקְצָת הַזֶּה רֹב הַמַּצָּה, שֶׁאֲפִיקוֹמָן הִיא מִצְוָה חֲשׁוּבָה, שֶׁהוּא לָנוּ בִּמְקוֹם הַפֶּסַח.
וְנוֹהֲגִין לְהַצְנִיעוֹ תַּחַת הַמַּפָּה, זֵכֶר לְ“מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם”. וְיֵשׁ שֶׁכּוֹרְכִין אוֹתוֹ בְּמִטְפַּחַת וּמְשִׂימִין עַל שִׁכְמָם, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם:
לווּמִקְצָתָהּ הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לַקְּעָרָה וְלִתֵּן אוֹתוֹ בְּתוֹךְ שְׁתֵּי מַצּוֹת הַשְּׁלֵמוֹת, כְּדֵי לוֹמַר עָלָיו הַהַגָּדָה, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הַהַגָּדָה עַל מַצָּה הָרָאוּי לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר “תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי”, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, וּמִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר “לֶחֶם עֹנִי” חָסֵר וָא״ו, דָּרְשׁוּ חֲכָמִים: “לֶחֶם עָנִי”, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה — אַף כָּאן בִּפְרוּסָה, שֶׁהַמַּצָּה שֶׁיּוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ לֹא תִּהְיֶה שְׁלֵמָה אֶלָּא פְּרוּסָה, וְעָלֶיהָ יֹאמַר הַהַגָּדָה (וּבְסִימָן תע״ה יִתְבָּאֵר לָמָּה מְשִׂימִין אוֹתוֹ בְּתוֹךְ שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת).
אַחַר כָּךְ נוֹהֲגִין לְהַגְבִּיהַּ הַקְּעָרָה שֶׁבָּהּ הַמַּצּוֹת, וְאוֹמְרִים “הֵא לַחְמָא וְכוּ׳” עַד “מַה נִּשְׁתַּנָּה”. וְאֵין צָרִיךְ לְהָסִיר הַתַּבְשִׁילִין מֵהַקְּעָרָה קֹדֶם הַהַגְבָּהָה, אֶלָּא יָכוֹל לְהַגְבִּיהָהּ עִם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָלֶיהָ:
לזיֵשׁ מְדַקְדְּקִים לוֹמַר “כְּהֵא לַחְמָא” אוֹ “הֵא כְּלַחְמָא”, לְפִי שֶׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר “הֵא לַחְמָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא”, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה הַלֶּחֶם מַמָּשׁ שֶׁאָכְלוּ אֲבוֹתֵינוּ. וּלְפִיכָךְ, אַף שֶׁבְּכָל הַסְּפָרִים הַנֹּסַח הוּא: “הֵא לַחְמָא”, מִכָּל מָקוֹם, הָאוֹמֵר: “כְּהֵא לַחְמָא” אוֹ “הֵא כְּלַחְמָא” — לֹא הִפְסִיד: