Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

הלכות רבית ועיסקא

שולחן ערוך הרב · лист 1 из 47
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הִלְכוֹת רִבִּית וְהִלְכוֹת עִיסְקָא
אמְאֹד מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּאִסּוּר רִבִּית, בֵּין מַלְוֶה לְעָנִי, בֵּין מַלְוֶה לְעָשִׁיר, שֶׁכַּמָּה לָאוִין וְאַזְהָרוֹת הִזְהִיר הַכָּתוּב אֲפִלּוּ עַל הַלֹּוֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר דִּינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאִם אָדָם רוֹצֶה לְהַנִּיחַ לְגוֹזְלוֹ — רַשַּׁאי, וּבְרִבִּית מִפְּנֵי חֹמֶר הֶעָוֹן הִזְהִיר גַּם הַלֹּוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”, כְּלוֹמַר לֹא תִתֵּן נֶשֶׁךְ לְאָחִיךָ, “נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל, נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ”, אֲפִלּוּ עֵצִים וַאֲבָנִים, בֵּין שֶׁהָרִבִּית הִיא מִמִּין הַהַלְוָאָה, בֵּין שֶׁהִיא דָּבָר אַחֵר, וַאֲפִלּוּ אֵין בָּהּ שָׁוֶה פְרוּטָה:
בוְכָל הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית — כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְאֵינוֹ קָם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְאַף בָּעוֹלָם הַזֶּה נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִים וְכָלִים:
גוְאָסוּר לְהִתְעַסֵּק בֵּין לֹוֶה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית. וְכָל מִי שֶׁהָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶם, אוֹ שֶׁסִּיַּע אֶת אֶחָד מֵהֶם, אוֹ הוֹרָהוּ מָקוֹם לִלְווֹת אוֹ לְהַלְווֹת — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם “לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל” אִם לֹא הָיָה הָאִסּוּר נַעֲשֶׂה בִּלְעָדוֹ. וְאִם הָיָה נַעֲשֶׂה בִּלְעָדוֹ — אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.
וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה עֵד בֵּינֵיהֶם אוֹ עָרֵב וְכֵן הַסּוֹפֵר — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ”, וַאֲפִלּוּ הָיָה מַלְוֵהוּ בִּלְעָדָם.
(וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ עָרֵב אֶלָּא בְּעַד הַקֶּרֶן בִּלְבָד, אִם לֹא הָיָה מַלְוֵהוּ בִּלְעָדוֹ — עוֹבֵר מִשּׁוּם “וְלִפְנֵי עִוֵּר” וְכוּ׳. וְאִם הָיָה מַלְוֵהוּ בִּלְעָדוֹ — אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר):
דוּכְלָלוֹ שֶׁל רִבִּית הוּא: כָּל שֶׁנּוֹטֵל מֵחֲבֵרוֹ אֵיזֶה שָׂכָר בְּעַד הַמְתָּנַת הַחוֹב שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, אִם הוּא נוֹטֵל בְּעַד הַמְתָּנַת הַחוֹב בִּלְבָד שֶׁלֹּא עַל יְדֵי מִקָּח וּמִמְכָּר — הֲרֵי זוֹ רִבִּית שֶׁל תּוֹרָה, אֲפִלּוּ לֹא פָסַק לוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, אֶלָּא אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְתָבְעוֹ נוֹתֵן לוֹ לְהַרְחִיב לוֹ הַזְּמַן. וְכֵן אִם תּוֹבְעוֹ חוֹב אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמַת הַלְוָאָה וְנוֹתֵן לוֹ לְהַרְחִיב לוֹ הַזְּמַן.
וְאִם הוּא נוֹטֵל שָׂכָר עַל יְדֵי מִקָּח וּמִמְכָּר — הֲרֵי זֶה אֲבַק רִבִּית, וְאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
וְאִם עָבַר אוֹ טָעָה וְנָטַל אֲבַק רִבִּית — צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ אִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם: