Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

הלכות רבית ועיסקא

שולחן ערוך הרב · лист 12 из 47
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כבוְכָל זֶה כְּשֶׁקּוֹצֵץ עִמּוֹ סְכוּם הַמִּקָּח כָּךְ וְכָךְ כְּשֶׁיִּפְרַע לוֹ לִזְמַן פְּלוֹנִי, אֲבָל אִם אֵינוֹ קוֹצֵץ לוֹ סְכוּם אֶלָּא מוֹכֵר לוֹ בְּעֵת הַזּוֹל שֶׁיִּפְרָעֵהוּ לִזְמַן פְּלוֹנִי בְּעַד דָּבָר זֶה כְּפִי הַשַּׁעַר שֶׁיִּהְיֶה לְדָבָר זֶה בָּעֵת הַהִיא, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה בְּיֹקֶר בֵּין שֶׁיִּהְיֶה בְּזוֹל, וּבָעֵת הַהִיא רָגִיל לִהְיוֹת דָּבָר זֶה בְּיֹקֶר, כְּגוֹן יַיִן שֶׁרָגִיל לִהְיוֹת בְּיֹקֶר אַחַר הַפֶּסַח, וְהוּא מוֹכְרוֹ לוֹ בְּעֵת הַבָּצִיר שֶׁהוּא בְּזוֹל שֶׁיִּפְרַע לוֹ אַחַר הַפֶּסַח בְּעַד כָּל חָבִית כְּפִי הַשַּׁעַר שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַפֶּסַח לְכָל חָבִית יַיִן — יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁעַר יָדוּעַ, וּכְבָר נִקְבַּע הַשַּׁעַר בְּזוֹל, הוֹאִיל וְאֵינוֹ קוֹצֵץ עִמּוֹ שֶׁיִּפְרַע לוֹ יוֹתֵר מִשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁו, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְיַקֵּר כְּלָל.
וְיֵשׁ אוֹסְרִין, הוֹאִיל וְדַרְכּוֹ לְהִתְיַקֵּר. וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם.
וְאִם אֵינוֹ נוֹטֵל מִמֶּנּוּ הַיַּיִן עַכְשָׁו בְּעֵת הַבָּצִיר אֶלָּא אַחַר כָּךְ לְאַחַר שֶׁנִּתְיַקֵּר — לְדִבְרֵי הַכֹּל מֻתָּר לִמְכּוֹר לוֹ בְּעֵת הַבָּצִיר עַל מְנָת לְשַׁלֵּם לִזְמַן פְּלוֹנִי בְּעַד כָּל חָבִית כְּפִי הַשַּׁעַר שֶׁיִּהְיֶה לְחָבִית יַיִן בְּעֵת שֶׁיִּטּוֹל כָּל חָבִית מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, כִּי אָז חָל עָלָיו הַחוֹב לְשַׁלֵּם וְלֹא בְּעֵת שֶׁקָּנָה מִמֶּנּוּ, וְאֵין כַּאן רֶוַח הַמְתָּנַת חוֹב. וּלְפִיכָךְ, אַף שֶׁאַחֲרָיוּת הַיַּיִן עַל הַלּוֹקֵחַ — מֻתָּר, שֶׁאַף שֶׁהַיַּיִן שֶׁלּוֹ — לֹא נִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם דָּמָיו לַמּוֹכֵר כָּל זְמַן שֶׁהַיַּיִן בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, וְאֵין כַּאן רֶוַח הַמְתָּנַת חוֹב. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר כָּל הַסְּחוֹרוֹת:
כגוּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לִמְכּוֹר סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה בְּיוֹתֵר מִשָׁוְיָהּ עַכְשָׁו אִם נוֹטְלָהּ עַכְשָׁו מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר — כָּךְ אָסוּר לִקְנוֹתָם בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיָהּ עַכְשָׁו בִּשְׁבִיל שֶׁמַּקְדִּים הַמָּעוֹת קֹדֶם שֶׁיִּטְּלֶנָּה, לְפִי שֶׁהַמָּעוֹת נַעֲשׂוּ חוֹב עַל הַמּוֹכֵר לִתֵּן בַּעֲדָם סְחוֹרָה, וּבִשְׁבִיל שֶׁהַלּוֹקֵחַ מַמְתִּין לוֹ הַחוֹב הוּא מוֹכֵר לוֹ בְּזוֹל, וַהֲרֵי זֶה אֲבַק רִבִּית.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין לוֹ לַמּוֹכֵר סְחוֹרָה זוֹ כֻּלָּהּ בְּעֵת שֶׁמְּקַבֵּל הַמָּעוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ כֻּלָּהּ, אֲפִלּוּ הָיְתָה מֻפְקֶדֶת בְּיַד אֲחֵרִים בְּעִיר אַחֶרֶת — מֻתָּר, לְפִי שֶׁעֲשָׂאוֹ חֲכָמִים נְתִינַת הַמָּעוֹת כְּאִלּוּ הוּא קִנְיָן גָּמוּר לְהֶתֵּר רִבִּית שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, לְהַקְנוֹת הַסְּחוֹרָה לַלּוֹקֵחַ מִיָּד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא, וְאֵין כַּאן הַמְתָּנַת חוֹב.