Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

הלכות רבית ועיסקא

שולחן ערוך הרב · лист 47 из 47
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
עזאֲבָל לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִבִּית אָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, מִשּׁוּם “וְלִפְנֵי עִוֵּר כוּ׳”, וּמִשּׁוּם “לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”, שֶׁאַף שֶׁהַמּוּמָר אֵינוֹ נֶחְשָׁב אָח אֶצְלֵנוּ — אָנוּ נֶחְשָׁבִים אַחִים אֶצְלוֹ, וּמֻזְהָר שֶׁלֹּא לִקַּח מִמֶּנּוּ נֶשֶׁךְ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא, וְהַנּוֹתֵן לוֹ נֶשֶׁךְ — עוֹבֵר בְּ“בַל תַּשִּׁיךְ”, שֶׁהִיא אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא לִגְרוֹם לַמַּלְוֶה לִשֹּׁךְ כָּל שֶׁהַמַּלְוֶה מֻזְהָר עָלָיו:
עחוְיִשְׂרָאֵל מִין שֶׁלֹּא נִטְמַע בֵּין הַנָּכְרִים אֶלָּא עוֹבֵר עֲבֵרוֹת לְהַכְעִיס בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבִנְבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הַ“מּוֹרִידִין” — אָסוּר לְהַלְווֹתוֹ בְּרִבִּית לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגּוּפוֹ מֻפְקָר — מָמוֹנוֹ אֵינוֹ מֻפְקָר, שֶׁמָּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע טוֹב וְיִירָשֶׁנּוּ.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִמְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא וּמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֵינוֹ מִן הַ“מּוֹרִידִין” כְּלָל:
עטוּמוּמָר לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִן הַנָּכְרִית — הֲרֵי הַבֵּן נָכְרִי כָּמוֹהָ, וּמֻתָּר לְהַלְווֹתוֹ וְלִלְווֹת מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִן הַ“מּוֹרִידִין”, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לְהַלְווֹת וְלִלְווֹת מִן הַנָּכְרִים.
אֲבָל מוּמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּן מִן הַנָּכְרִי שֶׁהַבֵּן מוּמָר כָּמוֹהוּ — אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַלְווֹתוֹ לְדִבְרֵי הַכֹּל, לְפִי שֶׁהוּא כְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה בֵּין הַנָּכְרִים, וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְמוּמָר שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרוֹד בּוֹ, וַהֲרֵי זֶה מִין לַסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל זֶה לֹא יָדַע. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ שָׁמַע שֶׁהוּא יְהוּדִי וְרָאָה הַיְּהוּדִים וְדָתָם — הֲרֵי הוּא כְּאָנוּס, הוֹאִיל וְנִתְגַּדֵּל בֵּין הַנָּכְרִים עַל דָּתָם, וְאֵינוֹ מִן הַ“מּוֹרִידִין” לְדִבְרֵי הַכֹּל.
וְכֵן הַקָּרָאִי״ם אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַלְווֹתָם בְּרִבִּית לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁאַף שֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה — אֵין לָהֶם דִּין אַפִּיקוֹרֶס לְעִנְיַן “מוֹרִידִין”, לְפִי שֶׁאֵינָם כּוֹפְרִים מִדַּעְתָּם, אֶלָּא אֲבוֹתֵיהֶם הִדִּיחוּ אוֹתָם וְגִדְּלוּ אוֹתָם עַל דָּתָם, וַהֲרֵי הֵם כְּתִינוֹק יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁבָּה בֵּינֵיהֶם וְגִדְּלוּהוּ עַל טָעוּתָם, שֶׁאָנוּס הוּא:
פ(וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַקָּרָאִי״ם עַכְשָׁו קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּיוֹתֵר וְהֵם כְּנָכְרִים גְּמוּרִים, וּמֻתָּר לְהַלְווֹתָם בְּרִבִּית, לְפִי שֶׁהֵם כְּאִלּוּ כּוֹפְרִים בְּכָל הַתּוֹרָה, וְאָסוּר לְהַחֲיוֹתָם, וְאִסּוּר רִבִּית תָּלוּי בְּמִי שֶׁמְּצֻוִּין לְהַחֲיוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ”. וְהוּא הַדִּין לְבֶן הַמּוּמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהַחֲיוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְגַדֵּל בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה — מֻתָּר לְהַלְווֹתוֹ לְפִי סְבָרָא זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִן הַ“מּוֹרִידִין”, שֶׁהֲרֵי הַנָּכְרִים גַּם כֵּן אֵינָם מִן הַ“מּוֹרִידִין” (וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּשֶׁל תּוֹרָה — הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר)):