Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

הלכות רבית ועיסקא

שולחן ערוך הרב · лист 22 из 47
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכֵן אִם נָתַן לוֹ סְחוֹרָה בְּעִסְקָא וְדֶרֶךְ לִשְׂכּוֹר כַּתָּף לְהוֹלִיכָהּ לַשּׁוּק — צָרִיךְ לְחַשֵּׁב שְׂכַר הַכַּתָּף מִכְּלַל הוֹצָאוֹת הַקֶּרֶן, וְיִטְּלֶנּוּ תְּחִלָּה כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְחַלֵּק הָרֶוַח, וְהַמּוֹתָר עַל זֶה הוּא רֶוַח, וְיַחְלוֹקוּ, אֲפִלּוּ לֹא שָׂכַר כַּתָּף אֶלָּא נָשָׂא בְּעַצְמוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל שְׂכַר עֲמָלוֹ בִּשְׁלֵמוּת — אֵין הַמַּשָּׂא בַּכָּתֵף בִּכְלַל זֶה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵּן שֶׁיִּשָּׂא הַמְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ.
וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְוַתֵּר כְּלוּם לְהַנּוֹתֵן, מִשּׁוּם אִסּוּר רִבִּית, שֶׁהֲרֵי הוּא לֹוֶה גָמוּר עַל חֲצִי הַלְוָאָה כֵּיוָן שֶׁאַחֲרָיוּת הַהֶפְסֵד עָלָיו, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הוּא לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם טוֹבַת הֲנָאָה לְהַנּוֹתֵן כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ כָּל לֹוֶה לִזָּהֵר מִלַּעֲשׂוֹת לַמַּלְוֶה:
מוּצְרִיכִים לְחַלֵּק בְּשָׁוֶה הָרֶוַח שֶׁיִּהְיֶה, הֵן רַב הֵן מְעַט. וְאָסוּר לִקְצוֹץ רֶוַח יָדוּעַ לְהַנּוֹתֵן בֵּין שֶׁהוּא רַב אוֹ מְעַט, אוֹ לֹא יִהְיֶה רֶוַח כְּלָל. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּכִירָה הִיא זוֹ, שֶׁמּוֹכֵר לוֹ כָּל חֶלְקוֹ בָּרֶוַח, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה הַרְבֵּה מְאֹד בְּעַד דָּבָר קָצוּב, וּכְמוֹ שֶׁרַשַּׁאי לִמְכּוֹר כֵּן לְאִישׁ אַחֵר, מִכָּל מָקוֹם זֶה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ הַמָּעוֹת אִם פּוֹסֵק לוֹ רֶוַח יָדוּעַ — נִרְאֶה כְּלֹוֶה מִמֶּנּוּ בְּרִבִּית, וְאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ לֹוֶה עַל חֲצִי הַפִּקָּדוֹן שֶׁפּוֹסֵק לוֹ בַּעֲדוֹ רֶוַח יָדוּעַ. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ לֹוֶה כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁאַחֲרָיוּת כָּל הַמָּעוֹת עַל הַנּוֹתֵן, בֵּין מֵאֹנָסִים בֵּין מֵהֶפְסֵד עִסְקָא שֶׁתִּהְיֶה בְּזוֹל, וַאֲפִלּוּ אִם גַּם אַחֲרָיוּת גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה עַל הַנּוֹתֵן מִכָּל הַמָּעוֹת, שֶׁנִּמְצָא שֶׁהַמְקַבֵּל אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן לְהִתְעַסֵּק בְּמָעוֹתָיו לְהַרְוִיחַ בָּהֶם וְקָנָה מִמֶּנּוּ הָרֶוַח בְּדָבָר קָצוּב, אַף עַל פִּי כֵן מִתְחַלֵּף הוּא בְּמַלְוֶה בְּרִבִּית, הוֹאִיל וְנוֹתֵן לוֹ רֶוַח יָדוּעַ, וְהַהֶפְסֵד הוּא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי כָּל כָּךְ.
וְיֵשׁ מַתִּירִין אִם כָּל הָאַחֲרָיוּת אֲפִלּוּ מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה הֵן עַל הַנּוֹתֵן מִכָּל הַמָּעוֹת, שֶׁהַמְקַבֵּל אֵינוֹ נִרְאֶה כְּלֹוֶה כְּלָל, וּמֻתָּר לִמְכּוֹר לוֹ הָרֶוַח כְּמוֹ לְאִישׁ אַחֵר, וְכֵן בְּכָל רִבִּית שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים מֻתָּר לְפִי סְבָרָא זוֹ אִם נוֹטֵל הָרִבִּית מְקַבֵּל עָלָיו כָּל אַחֲרָיוּת אֲפִלּוּ מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, כִּי מֵעַתָּה אֵינָהּ נִרְאֵית כְּהַלְוָאָה כְּלָל, וּמֻתָּר לִטּוֹל מִמֶּנָּה רֶוַח. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים.
(אֲבָל אִם הַנּוֹתֵן מָעוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר אֵינוֹ מְקַבֵּל כָּל הָאַחֲרָיוּת אֶלָּא מֵחֲצִי הַמָּעוֹת — אָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל):